דבר המנכ"לית

ידידים יקרים,


הנתינה ותחושת האחריות לקהילה מהוות חלק בסיסי ועמוק בזהות הישראלית.
האמונה כי יש ביכולתנו לפעול ולחזק את החברה בישראל היא חלק מהערכים עליהם גדלנו. כמרכז המחקר הגדול באזור הצפון, מהווה אוניברסיטת חיפה בסיס לקידום חזון זה הלכה למעשה.מטרתנו באגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה היא ליצור עבורכם, ידידינו, ערוץ משמעותי לקידומם של שיתופי פעולה פוריים ולהגשים עמכם את הדברים החשובים לנו באמת, אלו הנוגעים לעתידנו ולעתיד ילדינו.


כפי שתוכלו לקרוא בגיליון זה, ידידיה של אוניברסיטת חיפה הם אנשים בעלי חזון וראיה מרחיקת לכת, שעבורם מהווה הקשר עם האוניברסיטה הזדמנות לחזק את החינוך ואת ההשכלה הגבוהה ולתרום בכך להמשך ביסוסה של מדינת ישראל כמעצמה מדעית וטכנולוגית. אוניברסיטת חיפה מהווה עבורם בית ומשפחה אקדמית, הגאה על שותפותם.


בשנים האחרונות הצלחנו לקדם עשייה משותפת בין המגזר העסקי לבין מוקדי המצוינות האקדמיים באוניברסיטה, ולהרחיב את שדרת המנהיגות המתנדבת שלנו ואת מעגל שותפינו לעשייה - ידידים ובוגרים כאחד.
על חברינו נמנים בכירי המשק וראשי עסקים, לכולם משותפת תחושת שליחות ונחישות בקידומם של הערכים שהזכרתי, כמשימה אישית ולאומית.


בזכותכם, ידידינו ושותפינו לדרך, אנו מצליחים להגביה עוף ולהמשיך ולחזק את אזור חיפה והצפון ולתרום להמשך שגשוגה ובטחונה של החברה הישראלית כולה.


בברכה חמה,

ד"ר דליה פרל אולשוונג



פתיחה



טובה וד"ר סמי סגול, מקימי 'מרכז אמילי סגול לחקר בטיפול באמנויות'

האנשים שהפכו את הסיוע לילדים בסיכון לאמנות

משפחת סגול ונתן חץ באירוע מרגש במלאת 5 שנים להקמת 'מרכז אמילי סגול לחקר בטיפול באמנויות' ותכנית "אלוני חץ לעתיד בטוח"

"מרכז אמילי סגול לחקר בטיפול באמנויות, הוא הראשון ולמעשה היחידי בעולם, היוצר בסיס מחקרי אמפירי לתחום הטיפול באמנויות. נפלה בידי זכות גדולה להקים את מרכז המחקר ולפגוש זוג (ביחד ולחוד) בעלי תפיסת עולם הומניסטית, ראייה למרחוק, השואפים ליצירת עולם טוב יותר מבחינת בריאות פיזית ונפשית, בעלי יכולת וענין עצום ביצירת מעגלי שותפות בין חוקרים ואנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, וכל זאת תוך צניעות, חום, איכפתיות, רגישות והומור" כך הודתהפרופ' רחל לב-ויזל לטובה וסמי סגול ושיתפה את הנוכחים במשמעות תרומתם להקמת המרכז ולתחום הטיפול באמנויות.

דברים אלו נישאו במסגרת  אירוע לציון חמש שנים להקמת 'מרכז אמילי סגול לחקר בטיפול באמנויות' וייסודה של תוכנית 'אלוני חץ - לעתיד בטוח' לילדים ולמתבגרים בסיכון. בזכות שני הפרויקטים, אנו מחזיקים כיום בידע ובכלים טובים יותר, המאפשרים לנו להעניק טיפול איכותי לקטינים בסיכון, לשפר את חייהם וליצור עבורם סביבת חיים טובה יותר כמפתח לעתיד טוב יותר.    

באירוע התכבדנו בנוכחותם של טובה וד"ר סמי סגול, ממייסדי מרכז אמילי סגול לחקר בטיפול באמנויות ומר נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, ששיתפו את הנוכחים בחוויותיהם האישיות והדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה בין הקהילה העסקית לקהילה האקדמית, כמנוף לקידומה ולחיזוקה של החברה הישראלית בכללותה.

מימין לשמאל: ד"ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים, עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה, ורד חיה-שווייצר, מטופלת מרכז אמילי סגול, טובה וד"ר סמי סגול, מירב פוקס, פרופ' רחל לב-ויזל, ראש בית-הספר לאמנויות, אוניברסיטת חיפה.
מימין לשמאל: ד"ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים, עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה, ורד חיה-שווייצר, מטופלת מרכז אמילי סגול, טובה וד"ר סמי סגול, מירב פוקס, פרופ' רחל לב-ויזל, ראש בית-הספר לאמנויות, אוניברסיטת חיפה

 

סיפור אישי שתורגם לנתינה

gggבפאנל בנושא 'בין עסקים לקהילה' ריגשה הגב' טובה סגול את הקהל, כאשר שיתפה בחווייתה האישית: "תחום הילדים בסיכון קרוב לליבנו מאוד. כאשר חיפשתי מקום בו הורים יכולים לרכוש בו כלים ודרכי ההתמודדות עם המורכבות החדשה אך לא מצאתי, לא בארץ ולא בעולם. החלטתי להרים את הכפפה, ולהקים מרכז שיעניק להורים תשובות. הדרך לא הייתה קלה. לקח לנו הרבה זמן, זה היה מסע ארוך ולא פשוט. כיום ישנם מספר מרכזים של ניצן ברחבי הארץ והדרך עוד ארוכה. אנחנו שואפים לפתוח מרכזים נוספים כי ישנן עוד משפחות רבות שזקוקות לנו והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן. מטרת המרכז היא קודם לתמוך במשפחה שתוכל לצאת ממנו מחוזקת, מתפקדת. המרכז שואף לתפור עבור כל משפחה חליפה שמתאימה לה באופן אישי. בפעילותנו זו אנו מבחינים בקווי הדמיון ובקשר בין הפרקטיקה בשטח לבין עולם המחקר והאקדמיה. פעילותו ותפקידו של מרכז אמילי סגול לטיפול באמנויות מקביל לפעילותו של מרכז ניצן. אני מרגישה שהפעילות שלנו משיקה לפעילות שלכם, ונשמח שהמרכזים יפעלו זה לצד זה." כך סיפרה.

Adנתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ שיתף גם הוא את הקהל בפן האישי של עשייתו: "אני מגיע ממקום שאני חושב, ככה כנראה גם חונכתי, שכל אחד באשר הוא צריך לעזור לחברה בדרך שהוא יכול. מי שיש לו יותר צריך לתת יותר. האמונה שאני פועל על פיה היא שנתינה היא חשובה.  את תוכנית  "אלוני חץ לעתיד בטוח" החלטתי להקים בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה כאשר החזון שלנו הוא שהמחקר בתחום יספק כלים נוספים ודרכי התמודדות עם נוער בסיכון. כחברה הפועלת בתחום העסקי חיפשנו נושא שניתן לעזור בו. תחום הילדים והנוער בסיכון הוא התחום המתאים עבורנו. המטרה שלנו היא לתת לילדים את כל המגוון. לתת להם את החכה שבעתיד תאפשר להם לדוג את הדג שיהיה המזון שלהם, בעצמם."

 

חזון, אחריות וחובה

עמוס שפירא, נשיא האוניברסיטה הוסיף ואמר כי: "האחריות שמוטלת עלינו היא רבה. המשימה הבאה שלנו, כאן באוניברסיטת חיפה, היא לגשר על הפער שיש בין הידע שנצבר כאן אצלנו ובמקומות אחרים באקדמיה, לבין האנשים היקרים שיצטרכו לטפל באותם מקרי פגיעה. אני גאה ושמח על כך שבזכות שותפים כמותכם, נתן חץ וטובה וסמי סגול, אנו מצליחים ליצור ידע חדש ובמקביל לפתח כלים פרקטיים וטכנולוגיים שיעמדו לרשות המטפלים. זהו החזון שלנו, זוהי האחריות שלנו וזוהי החובה שלנו".

הבובה יוצרה בטכניקת ליבוד יבש על ידי האמנית ורד חיה שווייצר והוענקה לטובה וד"ר סמי סגול כתודה על תרומתם למחקר.
הבובה יוצרה בטכניקת ליבוד יבש על ידי האמנית ורד חיה שווייצר והוענקה לטובה וד"ר סמי סגול כתודה על תרומתם למחקר.

במהלך האירוע השתתפו הנוכחים בסדנאות קבוצתיות שהמחישו את עקרונותיו של הראיון הטיפולי, אופיו והאמצעים היצירתיים המשולבים בו. עוד שמעו המשתתפים אודות משמעות הטיפול ותרומתו המרגשת לשיפור מקצה לקצה של חיי המטופלים, מפי מירב פוקס- בתה של ורד חיה שווייצר, מטופלת שהשתתפה במחקר להחלמה מפגיעה מינית, שיתוף פעולה בין מרכז אמילי סגול לחקר בטיפול באמנויות ומרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר, בי"ח אסף הרופא.

מימין לשמאל: מר נתן חץ, ממקימי תוכנית 'אלוני חץ - לעתיד בטוח' לילדים ולמתבגרים בסיכון, ד"ר הוד אורקיבי, מנהל התכנית,ד"ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים. במהלך האירוע הוענק למר חץ קולאז ציורי ילדים שהשתתפו בתוכנית.
מימין לשמאל: מר נתן חץ, ממקימי תוכנית 'אלוני חץ - לעתיד בטוח' לילדים ולמתבגרים בסיכון, ד"ר הוד אורקיבי, ד"ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים. במהלך האירוע הוענק למר חץ קולאז ציורי ילדים שהשתתפו בתוכנית.

 


חדשות בפסגה



לכבוד הוא לנו להעניק תואר דוקטור של כבוד ל-11 נבחרים

בטקס חגיגי ומרגש העניקה האוניברסיטה תארי דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד ל-11 אישים, שהשפיעו באופן מעורר השראה על האנושות כולה במסגרת אירועי חבר הנאמנים ה-44 של האוניברסיטה. "בשם כל המקבלים, אני מבקשת לשקף את ההערכה העמוקה שלנו לכבוד שהענקתם לנו", אמרה כלת פרס נובל ונשיאת ליבריה אלן ג'ונסון סירליף, שנשאה דברים בשם מקבלי התארים.

"לא יכולנו לבחור אנשים טובים יותר, מתאימים יותר, וראויים יותר"
האירוע נפתח בדברים שנשא נשיא האוניברסיטה מר עמוס שפירא: "הפילוסוף במתכונתו המקורית היה אדם שביקש ידע, מתוך סקרנות. ידע על איך העולם עובד; ידע על איך האדם והחברה עובדים; ידע על מוסר וההתנהגות הראויה. כשחשבתי על כך נזכרתי מייד ב"מלך הפילוסוף" האפלטוני. מושג כבד ומלא משמעויות שנידון ללא הרף באלפי השנים מאז שנהגה. היו שראו בו אידיאל אוטופי שראוי לשאוף אליו; אחרים ראו בו מבשרו של הפשיזם וההנדסה החברתית. אני מבקש להפשיט אותו מכל הפרשנויות האלה, להפשיט אותו אפילו מהמקור ההיסטורי שלו ולצקת בו פרשנות אישית. מבחינתי, מדובר במנהיג, באדם שמצטיין בתחומו, פורץ דרך - אבל גם במי שאינו מזניח את שאיפתו של הפילוסוף אחר האמת, אחר ערכים וראייה סקרנית של העולם. מבחינה זו, חתני וכלות תואר הדוקטור לשם כבוד היקרים - כולכם מלכים ומלכות פילוסופים. כולכם הראתם מנהיגות וחזון יוצאי דופן, אבל כולכם גם זכרתם את ערכי המוסר, את התרומה לקהילה ואת הדאגה לאחר. אנחנו גאים ושמחים על כך שהסכמתם לבקשתנו להצטרף אל משפחת אוניברסיטת חיפה", אמר נשיא האוניברסיטה.

גם רקטור האוניברסיטה, פרופ' דוד פרג'י ברך את מקבלי התואר: "השנה התברכנו במספר גדול במיוחד של מקבלי תואר ד"ר כבוד. כל אחת ואחד מצטיין בתחומו. איש מהם לא זקוק להכרה שלנו או של מישהו אחר בהצטיינותו זו. ואכן, לא על כך הם זכו בתואר, אלא על הערך המוסף להצטיינותם - התרומה לקהילה. תרומה זו באה לידי ביטוי בדרכים שונות - בתרומה ייחודית למדע בעזרת מחקרים חדשניים ופורצי דרך המשנים דרכי חשיבה והתנהגות, ביכולות של מנהיגות שבכוחן לשנות את התייחסות העולם לזכויות אדם בכלל ולזכויות נשים בפרט, בפעילות פילנתרופית המאופיינת באכפתיות לפרט וביחס חם למדינת ישראל. לא יכולנו לבחור אנשים טובים יותר, מתאימים יותר, וראויים יותר מכם להצטרף למשפחת אוניברסיטת חיפה. ברוכים הבאים לשורותינו; אנו זקוקים לכם".


כבוד לאשה הראשונה של אפריקה

סירליף, האישה הראשונה שנבחרה לכהן כראש מדינת באפריקה, קיבלה את התואר בהוקרה על מנהיגות אמיצה כנגד הסכנות, והנכונות לצעוד בדרך שמובילה לשלום ושגשוג לבני עמה ועל מאבקה למען שוויון זכויות לנשים. "אנחנו גאים לקבל את תואר הכבוד מאוניברסיטה שחרטה על דגלה את המצוינות האקדמית, אבל גם כזו שמעניקה השכלה גבוהה לצעירים מכל רחבי העולם, ומאפשרת להם לחזור לארצם ולהיות סוכני שינוי", אמרה. לדבריה של סירליף, על האנושות כולה לשנות את דרך התפיסה והמחשבה לעבר מונחים גלובאליים של צדק, אי-שיוויון וסוגיות חברתיות.

מימין לשמאל: עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה, כלת פרס נובל ונשיאת ליבריה אלן ג'ונסון סירליף, דוד פרג'י, רקטור אוניברסיטת חיפה, עמי אילון, יו
מימין לשמאל: עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה, כלת פרס נובל ונשיאת ליבריה אלן ג'ונסון סירליף, דוד פרג'י, רקטור אוניברסיטת חיפה, עמי אילון, יו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת חיפה.

 

דוקטורים לחברה בריאה יותר

לאחר מכן עלו זה אחר זה, כשהם מלווים במחיאות כפיים, חתני וכלות תואר הדוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה:

חתן פרס נובל פרופ' כהנמן

חוקר בעל שם בינלאומי בתחום הכלכלה וקבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות. בשנת 2002 זכה פרופ' כהנמן בהוקרה המכובדת ביותר, פרס נובל לכלכלה על שילוב תובנות בתחום הכלכלה ועל הכבוד הרב שהביא למדינת ישראל.


מר דורון לבנת

איש עסקים ופילנטרופ. ידיד אוניברסיטת חיפה. חבר ועד מנהל ב"מתן – משקיעים בקהילה", חבר בעמותת "איילים", לחיזוק מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב ובגליל, מרכז "נא-לגעת" המסייע לאנשים עם לקויות ראייה, הוא נמנה עם מקימי עמותת "תובנות בחינוך" וחבר הוועדה המייעצת של "אוניברסיטה בעם", הפועלת גם באוניברסיטת חיפה ומטרתה להנגיש את האקדמיה לאנשים שידם אינה משגת. בין התוכניות שבהן תומך לבנת באוניברסיטה גם התכנית הבינלאומית ללימודי שואה ע"ש ויס-לבנת - התכנית היחידה בישראל לתואר שני בחקר השואה. התואר מוענק לו על הסיוע לקבוצות מוחלשות בחברה, מתוך הבנה ואמונה שחיזוקן מהווה ערובה לחברה מוסרית, צודקת וטובה יותר ועל התרומה לקידום הלימוד והמחקר של השואה באוניברסיטת חיפה, למען שימור זכר השואה והנחלתו לדורות הבאים.


פרופ' צ'רלס מילגרום

פרופ' בעל שם עולמי בכירורגיה, פרש לגמלאות מבית החולים הדסה. יו"ר הקרן על שם היימן מילגרום, שבאמצעותה משקיע במחקר פורץ דרך באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם, בין היתר באוניברסיטת חיפה. התואר מוענק לו על תמיכתו במחקר המתקיים באוניברסיטה בתחומי מדעי הטבע, תמיכה המאפשרת לאוניברסיטה להרחיב ולהעמיק את גבולות הידע כמו גם לקדם את יישומו בשיתוף עם גורמים בתעשייה, ועל ההכרה בחשיבות החינוך ליצירת מעורבות ציבורית ופעילות חברתית.


פרופ' ברוס בואנו דה מסקיטה

נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי החוקרים בתחום היחסים הבינלאומיים, בעיקר במצבי משבר ומלחמה. פרופ' בואנו דה מסקיטה פיתח תחום מחקר חדשני שנעזר בשיטות ונוסחאות מתמטיות המבוססות על תורת המשחקים, כדי לנבא ולחזות אירועים מדיניים ופוליטיים. התואר מוענק לו על מצוינות מחקרית המעמידה אותו בשורה הראשונה של אנשי מדע בעולם כולו; על היותו אחד מגדולי החוקרים בתחום היחסים הבינלאומיים בכלל וחקר סכסוכים, מלחמה ושלום בפרט.


פרופ' דיוויד נירנברג

היסטוריון בעל שם עולמי בחקר ההיסטוריה של היהדות. בספרו המרכזי והחשוב ביותר - Anti-Judaism: The Western Tradition, מתאר נירנברג איך התרבויות הגדולות והחזקות של התקופה ניסו להתגבר על היהדות, ואף הציבו זאת כאחת מהמטרות המרכזיות שלהם. התואר מוענק לו על מצוינות מחקרית פורצת דרך ומנהיגות אקדמית יוצאת דופן שאינה נרתעת מערעור על הקיים והמוכר, ומציעה תובנות חדשות, המתבססות על ידע ומחקר.


פרופ' שפי גולדווסר

חוקרת פורצת דרך בתחום מדעי המחשב והקריפטוגרפיה, כלת פרס טיורינג – הפרס היוקרתי ביותר בתחום מדעי המחשב (שווה ערך לפרס נובל, שאינו מוענק בתחום מדעי המחשב). עבודותיה הניחו את היסודות התאורטיים לתורת ההצפנה בתחום הסיבוכיות. התואר מוענק לה על הצטיינות אקדמית והישגים מחקריים פורצי דרך אשר מציבים אותה בשורה הראשונה של אנשי מדע בעולם ועל תרומה פורצת דרך לפיתוחו וקידומו של תחום מדעי המחשב בכלל ותחום ההצפנה ואבטחת המידע בפרט.


הגב' הרטה עמיר

אשת עסקים ופילנתרופית. ידידה רבת שנים של אוניברסיטת חיפה. תרמה, יחד עם בעלה פול עמיר, בין היתר למוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, הקריה הרפואית רמב"ם ועוד. תרומותיהם הנדיבות באוניברסיטת חיפה סייעו להקמת המשכן לאמנויות, לפעילות של המרכז לחקר הביטחון הלאומי ולהקמת קרן מלגות לדוקטורנטים מצטיינים. תרומתם האחרונה, שניתנה אך לפני מספר חודשים, הוקדשה להרחבת הפקולטה למדעי החברה ועל כן נקראה הפקולטה על שמם - הפקולטה למדעי החברה על שם פול והרטה אמיר. התואר מוענק לגב' עמיר על התרומה למערכת ההשכלה הגבוהה, מתוך הכרה בחשיבותם של החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט לבנייתו של דור עתיד מצטיין למען מדינת ישראל והאנושות כולה; על התרומה לחיזוק תחומי התרבות והאמנות ברחבי העולם ועל ידידותה ארוכת השנים עם אוניברסיטת חיפה ומדינת ישראל.


מר לי קורמן

איש עסקים ופילנתרופ. ידיד רב שנים של אוניברסיטת חיפה. לצד פעילותו העסקית קורמן מעורב בפעילותה של הקהילה היהודית בארצות הברית. הוא חבר באסיפה הכללית של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, בעל מינוי Trustee for Life של הפדרציה היהודית בקליבלנד, כיהן כנשיא המרכז לחינוך יהודי בקליבלנד ועוד. הוא עוסק בפעילויות רבות לטובת החברה הישראלית, פעיל שנים ארוכת במועצת המנהלים של "קרן הנגב", יושב ראש עמית של הפרויקט הלאומי של עולי יהדות אתיופיה ועוד. התואר מוענק לו על המחויבות והתרומה לחברה הישראלית ולעם היהודי באמצעות מנהיגות, פעילות ציבורית ומתן דוגמא. על הסיוע לפרויקטים שונים בתחום החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט, מתוך הבנה כי חינוך הדור הצעיר הוא שיאפשר מוביליות חברתית וצמצום פערים ועל הידידות ארוכת השנים עם אוניברסיטת חיפה.


פיטר וד"ר ג'ינג'ביר קדס

פיטר קדס הוא איש עסקים ופילנתרופ. ד"ר קדס היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחום הגגות הירוקים. בני הזוג קדס הקימו את הקרן המשפחתית שתומכת בעשרות פעילויות חינוכיות ואקדמיות, בין היתר באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטאות רבות בעולם. השניים גם תורמים דרך הקרן לפרויקט "Szarvas" - מחנה הקיץ לנוער יהודי, הגדול במזרח אירופה. באוניברסיטת חיפה תרמו בני הזוג קדס להקמת מרכז המחקר ע"ש קדס לחקר גגות ירוקים, כשד"ר קדס משמשת כחוקרת פעילת במרכז. התואר מוענק להם על תרומתם החשובה לקידום ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בעולם בכלל ובישראל בפרט ועל היותם ידידים של מדינת ישראל.


כלת פרס נובל לשלום, הנשיאה אלן ג'ונסון סירליף

אשת ציבור, מנהיגת אופוזיציה, האישה הראשונה שנבחרה לראש מדינה באפריקה. שיפרה את מעמדה הכלכלי של ליבריה ובמקביל פעלה לחיזוק מעמד האישה וזכויות אדם בכלל, שיפור בריאות הציבור ומערכת החינוך. התואר הוענק לה בהוקרה על מנהיגות אמיצה כנגד הסכנות והנכונות לצעוד בדרך שמובילה לשלום ושגשוג לבני עמה ועל מאבקה למען שיוויון זכויות לנשים.



אקדמיה מובילה חדשנות



מזהים שמחה? יש לכם סיכוי לנצח!

השמחה מהפנטת: זיהוי של רגש השמחה אצל אדם אחר גורם, ככל הנראה באופן בלתי מודע, לעלייה בביטחון ולביצוע פעולות חיוביות, גם כאשר האדם שהביע את רגש השמחה הוא יריב ורגש השמחה כלל לא הופנה אליך. כך עולה ממחקר חדש משותף לאוניברסיטה ואוניברסיטת אמסטרדם, שבחן את השפעת הרגשות בין מגיש וחובט - שני יריבים במשחק הבייסבול. "מסביבו של החובט יש הרבה לחץ ולכן ייתכן שהוא רואה בהבעת השמחה של הזורק כמשהו חיובי שמעודד אותו לנסות לחבוט. יכול להיות שהתגובה הזו היא תגובה אבולוציוניות, שכלל אינה מודעת", אמר ד"ר אריק חשין מאוניברסיטת חיפה  שערך את המחקר.

מסתכלים זה לזה בעיניים

הבעת רגשות עוזרת לאנשים אחרים בסביבה לזהות כיצד אותו אדם מרגיש וחושב ולהתנהג בהתאם. בענפים תחרותיים רבים יש ניסיון "לקרוא" את הבעות הפנים של היריב בכדי לזכות ביתרון, משחק הפוקר הוא המוכר ביותר בכך. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology ביקשו ד"ר חשין ועמיתיו לבחון את היכולת שלנו לזהות רגשות ואת תפקידם במהלך משחק הבייסבול, משחק שבמרכזו עומד המגיש ומולו החובט, שתפקידו לחבוט בכדור שנזרק לעברו. במידה והוא חובט ומפספס, נזקפת לחובתו פסילה. אולם הוא יכול להחליט לא לחבוט כלל, ובמקרה של זריקה לא תקנית הוא זוכה בקריאה לטובתו. "השחקנים עומדים אחד מול השני באחת מעמדות ה'דו הקרב' המפורסמות בספורט - שני הספורטאים מסתכלים אחד לשני בעיניים, אחד עושה מהלך והשני מגיב לו.
רצינו לראות האם הבעת רגש נותנת רמז על המהלך" אמר ד"ר חשין. במחקר הנוכחי, נבחרו שלושה משחקים, משתי עונות שונות בליגת הבייסבול האמריקאית (MLB) שקבעו את זהות אלופת הליגה (The World Series). מתוך קליפים בני 2 שניות שלא נתנו שום מידע על המשחק או תוצאתו, נבחרו 30 קטעים שבהם  213 משתתפים הסכימו כי המגיש הביע אחד משלושת הרגשות: כעס, שמחה וחשש. קבוצה אחרת של 34 נבדקים התבקשה לנבא את תוצאות הזריקה – מהירות, דיוק, רמת קושי, והאם החובט ינסה לחבוט בכדור או לא. כל המשתתפים במחקר היו סטודנטים הולנדים, שלהם ידע מועט מאוד אם בכלל על משחק הבייסבול ושום היכרות עם השחקנים או הקבוצות שבקטעים.

האבולוציה של השמחה

הממצא המרכזי שעלה הוא שדווקא כשהמגיש הביע רגש של שמחה, הסיכוי שהחובט ינסה לחבוט בכדור היה הגבוה יותר. לדברי החוקרים, ממצא זה מנוגד להיגיון היות ובנסיבות אלו, הציפיות הן שאם הזורק מביע שמחה, הוא בטוח מאוד בעצמו או שהוא עלול לבצע מזימות או תחבולות כלשהן. בסיטואציה המלחיצה והלחוצה, התמריץ של החובט שלא לנסות לחבוט ולהמר על זריקה לא תקנית עולה. כאמור, לדבריו של ד"ר חשין, ייתכן שמדובר בתגובה אבולוציונית לרגש השמחה, שבה האדם באופן בלתי מודע מפרש רגש שמחה של אדם אחר כמשהו מרגיע ונוסך ביטחון. עוד נמצא קשר ברור בין הבעות הרגש שנקבעו על ידי 213 הנבדקים הראשונים לבין הניבוי של 34 הנבדקים שנשאלו לגבי ההתנהגות, שלא ידעו ולא התבקשו להתייחס לרגשות. נמצא כי בקטעים שבהם המגיש הביע כעס, ציפו הנבדקים שהוא יזרוק בעוצמה גבוהה יותר ובדרגת קושי גבוהה יותר. לדבריו של ד"ר חשין, העובדה שנמצא קשר ברור כל כך בין ניבוי ההתנהגות לרגש, למרות שלמשתתפים בקבוצה השנייה לא היה מושג כלל לגבי הרגשות, מראה ככל הנראה כי היכולת לקרוא הבעות פנים במהירות הבזק, לשייך את ההבעות לרגש ומשם לגזור התנהגות, היא יכולת שטבועה בנו. אולם האם אנחנו גם מדייקים כל פעם במידע שאנחנו דולים מהרגש? עדיין מוקדם לקבוע. כאשר השוו החוקרים בין ניבוי ההתנהגות לבין ההתנהגות של הספורטאים בפועל נמצא אומנם כיוון חיובי, אולם עדיין לא מובהק. ד"ר חשין מאמין כי מדגם גדול יותר של מקרים יוכל להפוך את התוצאות למובהקות - לאחד הכיוונים. ועדיין, הוא לא יכול שלא להתפעל מהיכולת האנושית לקשר בין הבעות ורגש. "הנחקרים  התבקשו להתייחס לקטעים של 2 שניות, שבהם יש אנשים שזזים במהירות, יש להם כובע שמסתיר חלק מהפנים וכפפה גדולה על היד שמסתירה גם היא לעיתים חלק מהפנים, כך שהתנאים לזיהוי הרגש הם לא ממש אידיאלים. ובכל זאת, ברוב המקרים רוב המשתתפים ניבאו דרך הרגשות התנהגות דומה - גם אם יתברר שהיא הייתה מוטעית, אז מאיזו שהיא סיבה, הם כולם טעו יחד", סיכם ד"ר חשין.


מחקר גנטי בינלאומי מצא גן שהוא אחד מהמנבאים החזקים להתפרצות של מחלת סכרת סוג 2

מחקר גנטי בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי NATURE מצא בין מאות הגנים שחוזים התפרצות של סכרת מבוגרים, גן ששינוי בו מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי לפתח סכרת מסוג 2, המחלה שהפכה להיות "המגפה" של העולם המערבי. "במקרים רבים, חיפשו חוקרים שינויים בגנים נדירים שיכולים להיות קשורים להתפרצות המחלה. במחקר הנוכחי מצאנו שדווקא שינויים בגנים הנפוצים הם אחראים כמעט ברובם על התפרצות המחלה. מעבר לכך, מצאנו ששינוי בגן ה- PAX4לא רק מעלה את הסיכוי לחלות בסכרת, אלא שהוא מעלה אותה לסיכון של כ-80%. היתרון בכך הוא שלחלק גדול מהחולים – וממי שיחלה בסכרת מסוג 2 בעתיד - יש את הגן הזה וכך הוא הופך למנבא להתפתחות המחלה שרלוונטי לציבור גדול ואזי יותאם אורך חיים למניעת המחלה או טיפול מותאם אישית בהופעת המחלה ע"י פיתוח תרופה המכסה על העדר המרכיב החסר כתוצאה מהגן הבעייתי", אמר פרופ' גיל עצמון, ראש המעבדה לחקר הגנטיקה והאפיגנטיקה של הזקנה ואריכות חיים בחוג לביולוגיה של האדם ומכון איינשטיין בניו-יורק, שהיה שותף למחקר שכלל למעלה מ-300 חוקרים מכל העולם.

סכרת מסוג 2 (סכרת מבוגרים) היא מחלה שהפכה להיות מעין מגיפה בעולם המערבי, כש-10% מכלל האוכלוסייה סובל ממחלה זו ומספרם של החולים נמצא במגמת עליה כל שנה. המחלה מתפרצת בדרך כלל בגיל מבוגר (40-50) והסיבות לה הם גנטיים וסביבתיים. כדי לנסות ולמצוא גנים ששינויים בהם יכולים לנבא את ההתפרצות של המחלה, הוקם צוות בינלאומי יוצא דופן בהיקפו – שבחן כמות נתונים יוצאת דופן: נתונים גנטיים של למעלה מ-100 אלף בני אדם. המחקר אף היה רב-תרבותי, והנתונים נאספו מקבוצות גנטיות שונות: אמריקאים, אירופאים, אפריקאים, אסייתים ועוד. בראש המחקר עמדו חוקרים מאוניברסיטת מישגן, אוקספורד, MIT והווארד.


החוקרים מצאו שינויים גנטיים במספר גנים, כשכאמור, הגן עם הסיכון הגבוהה ביותר להופעת המחלה היה 4PAX, שהבדילו בין אנשים בריאים לבין כאלה שהמחלה התפרצה אצלם. שינויים אלו היו חוצי קבוצות והופיעו בכל הקבוצות הגנטיות השונות. לאחר השלב שבו נמצא שיש קשר סטטיסטי בין השינוי בגן לבין המחלה, בוצעו בדיקות נוספות כדי לראות שאכן השוני שבגן קשור למחלה בכך שהוא יוצר חלבון לא תקין. "במחקר הנוכחי לא הוכחנו קשר סיבתי – כלומר שהשינוי בגנים שמצאנו, וה-4PAX בראשם, הוא זה שגורם להתפרצות המחלה, אבל מצאנו שלכל אורך ורוחב העולם – לשינוי בגנים אלה יש קשר למחלה ושהעובדה שלמישהו יש את הצורה השונה של הגן מעלה בצורה ניכרת את הסיכון להתפרצות", אמר פרופ' עצמון.


כאמור, הגילוי הנוכחי בא על רקע שתי גישות במחקר הגנטי של מחלת הסכרת מסוג 2. גישה אחת טענה שהסיבות למחלה נעוצות בשינויים בגנים נדירים ואילו האחרת טענה שהסיבות נעוצות בשינויים בגנים נפוצים. המחקר הנוכחי חיזק את הגישה השנייה ומצא כי המחלה מתפרצת בין היתר בגלל שינויים נרחבים בגנים נפוצים. כשלמעשה, במחקר הנוכחי הצליחו החוקרים להראות ששינויים בגנים נפוצים מסבירים ברמה של כ-75% את הסיבות הגנטיות להתפרצות המחלה. לדברי החוקרים, שינויים בגנים נדירים מקלים את האפשרות לפתח תרופה, אולם קיים תמיד החשש שתרופה כזו תהייה יעילה רק לקבוצה קטנה של אנשים. שינויים רחבים מקשים יותר על פיתוח תרופה מדוייקת, אולם תרופה כזו תהייה יעילה לחלק ניכר מהאוכלוסייה.


"כיום לא מקובל לבצע בדיקות גנטיות בגיל ספציפי כדי לאתר סכרת מסוג 2, אבל ממצאי המחקר בהחלט יכולים לעודד לעשות כך. אולם מעבר לכך, הגילוי וההתמקדות ב-4PAX הוא משמעותי כי אם נצליח לפתח תרופה לתהליך שגורם לשינוי בו נצליח לשנות דרמטית את תהליכי הטיפול באנשים שסובלים מסכרת מסוג 2 ואולי בעתיד אף להבין כיצד להתמודד איתה עוד לפני שהיא מתפרצת", סיכם פרופ' עצמון.



נפגשנו, התרגשנו



מימין לשמאל: עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה, תא"ל (במיל') בני גנץ, שגריר פורטוגל בישראל, מר מיגואל דה אלמידה אי סאוסה, יריב זולטן, סגן נשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים, אוניברסיטת חיפה.
ערב של פעם בשנה - ערב הגאלה השנתי של פורום בכירי המשק של אגודת ידידי אוניברסיטת חיפה בישראל

לערב החגיגי הגיעו למעלה מ-150 מבכירי המשק, ביניהם: טובה וסמי סגול, ליזיקה ועמי שגיא, נתן חץ, קולט אביטל,יפית גרינברג, קונסול הכבוד של פורטוגל בישראל, יוני איזקוב, ח"כ איילת נחמיאס-ורבין ואורחת הכבוד של הערב, הגב' ליאורה עופר - יו"ר קבוצת עופר ומליסרון, שקיבלה את אות פורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה על פועלה המבורך ועשייתה הענפה לחיזוק החברה הישראלית. את הערב אירח בביתו  השגריר הפורטוגלי, מר מיגואל דה אלמידה אי סאוסה.

ליאורה עופר, יו”ר קבוצת עופר ומליסרון מקבלת את אות פורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה. מימין לשמאל: יריב זולטן, סגן נשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים, אוניברסיטת חיפה, ד”ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ”לית אגודת הידידים, ליאורה עופר, יו”ר קבוצת עופר ומליסרון, עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה.
ליאורה עופר, יו”ר קבוצת עופר ומליסרון מקבלת את אות פורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה. מימין לשמאל: יריב זולטן, סגן נשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים, אוניברסיטת חיפה, ד”ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ”לית אגודת הידידים, ליאורה עופר, יו”ר קבוצת עופר ומליסרון, עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה.

"על ישראל לדאוג שמרכזי מצוינות יהיו מפוזרים בכל רחבי הארץ"
רב אלוף (מיל.) בני גנץ, שהיה הדובר המרכזי בערב הגאלה אמר: "יש לי תחושה שלרוב הציבור נמאס מהשיח הפוליטי הנוכחי. זה לא קשור לימין או שמאל, פשוט נמאס מהשיח הנוכחי". רב אלוף (מיל.) גנץ התייחס לאתגרים ולהזדמנויות של מדינת ישראל מול המצב המשתנה במזרח התיכון, אולם לדבריו, "אל לנו להשתמש באתגרים חיצוניים מלטפל באתגרים הפנימיים שלנו. האתגרים הפנימיים שלנו חשובים יותר מכל איום חיצוני. נעמוד וננצח כל איום חיצוני", אמר. לדבריו, יש שני פרמטרים חשובים  שעל מדינת ישראל להשקיע בהם: תחושת אחידות והוגנות. לדבריו, אין המשמעות של אחידות שכולם יחשבו ויתנהגו באותה הדרך, אלא התחושה שכל חלקי החברה הישראלית שותפים יחדיו למסגרת משותפת. "עלינו לשמור על המסגרת המאחדת ששומרת על הפאזל שהוא החברה הישראלית. זה תהליך ארוך, תהליך עומק בחברה הישראלית. עלינו למצוא את הדרך לדבר זה עם זה ונעשה זאת רק כשנדע לוותר ולהשאיר מקום גם לאחר". בהקשר לסוגיית מרכז מול פריפריה אמר רב אלוף (מיל.) גנץ כי "יש בישראל יותר ממדינת תל אביב. על המדינה לדאוג לכל האזורים ולא רק למרכז. לפריפריה יש את אותה הזכות להתפתח כמו במרכז". לדבריו, על ישראל להמשיך ולטפח את מרכזי המצוינות, שמצויים רובם במרכז, אולם עליה לגרום לכך שמרכזי המצוינות יהיו מפוזרים בכל חלקי הארץ. "עלינו לדאוג לכך שאף אחד לא נופל בדרך, רק כי הוא מוחלש יותר", אמר.

ליאורה עופר, יו"ר קבוצת עופר ומליסרון, ריגשה את המשתתפים ושיתפה את הקהל בתפיסת עולמה לגבי חשיבות עידודם של חיים משותפים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל והחיוניות בנקיטת עמדה וצעדים מוחשיים לעידודם של אלו.

 

"התברכנו בידידים כה מסורים ואכפתיים"

עמוס שפירא, נשיא האוניברסיטה, התייחס להישגים המחקריים של האוניברסיטה בשנים האחרונות ואמר: "ההישגים האלה התאפשרו רק בזכות מאמץ משותף של כל חברי קהילת אוניברסיטת חיפה: סגל אקדמי ומנהלי, סטודנטים והנהלה. אבל כל אלה לא היו מספיקים ללא תמיכתם של ידידים - שלכם ידידי האוניברסיטה. אנו מודים על כך שהתברכנו בידידים כה מסורים ואיכפתיים. הסיוע והעזרה שלכם הם לא רק מעמודי התווך של ההצלחה המחקרית והאקדמית שלנו, אלא גם מאפשרים לנו להשפיע על החברה הישראלית".

במהלך האירוע ריגשו את המשתתפים שתי סטודנטיות, ליאן נג'אמי, סטודנטית למדעי המדינה, דור ראשון ללימודים אקדמאיים במשפחתה, ואורטל מזלי, תלמידת הפקולטה למשפטים ויחסים בינלאומיים, המשתתפות בתכנית המנהיגות הקהילתית היהודית-ערבית. מזלי ונאג'מי סיפרו למשתתפים כיצד הן מיישמות, הלכה למעשה, את חזון השוויון והערבות ההדדית, כאן באוניברסיטת חיפה והמחישו כיצד המפגש הבלתי אמצעי ביניהן, מצליח לפרוץ את הדעות הקדומות ואת גבולות הניכור והאדישות.

מימין לשמאל: ד"ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים, צבי אורן, משה ואירית וקסלר
מימין לשמאל: ד"ר דליה פרל-אולשוונג, מנכ"לית אגודת הידידים, צבי אורן, משה ואירית וקסלר
מימין לשמאל: ד”ר סמי סגול, יו”ר כתר פלסטיק, עו”ד גד נשיץ, מייסד משרד עורכי-דין, נשיץ ברנדס אמיר, עמי וליזיקה שגיא, קבוצת שגיא
מימין לשמאל: ד”ר סמי סגול, יו”ר כתר פלסטיק, עו”ד גד נשיץ, מייסד משרד עורכי-דין, נשיץ ברנדס אמיר, עמי וליזיקה שגיא, קבוצת שגיא
ישראל מקוב, יו”ר חברת גיוון אימג’ינג ובת זוגו, בלה לוסטינג.
ישראל מקוב, יו”ר חברת גיוון אימג’ינג ובת זוגו, בלה לוסטינג.

 


דוד ואיציק פתאל (במרכז) יחד עם מקבלי מלגות ע"ש עו"ד יוסף פתאל ז"ל

המלגות של משפחת פתאל סוללות לסטודנטים את הדרך לעתיד מבטיח

טקס חגיגי להענקת  מלגות ע"ש עו"ד יוסף פתאל לסטודנטים מצטיינים מאוניברסיטת חיפה

זו השנה השלישית שהאוניברסיטה ציינה הענקת מלגות ע"ש עו"ד יוסף פתאל ז"ל, לעשרים ואחד סטודנטים מצטיינים מהפקולטה למשפטים. את המלגות העניקו דוד ואיציק פתאל, שיזמו את קרן המלגות על שם אביהם - עו"ד יוסף פתאל. בפרס החוקר המצטיין הצעיר זכה פרופ' אורן גזל-אייל, סגן דיקן הפקולטה.

בטקס המרגש שנערך בהשתתפות בני משפחת פתאל, הסטודנטים המצטיינים ובני משפחותיהם, סיפר איציק פתאל על החשיבות הרבה שראה אביו בעזרה לחלש ובגילוי אחריות חברתית. לאורך כל הקריירה שלו כעורך דין דאג עו"ד פתאל תמיד לסייע גם לאלה שלא היה בכוחם לשלם עבור שירותיו. על כן תוכננה גם המלגה במטרה להחדיר את רוח המחויבות החברתית לסטודנטים.

נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא אמר: "זוהי השנה השלישית ברציפות ב מתקיים הטקס - ואפשר כבר להתחיל לדבר על מסורת, שאתם דוד ואיציק היקרים סללתם. זוהי מסורת שכוללת מלגאים שהם כיום מתמחים בבית המשפט העליון ובפרקליטות, ומלגאים שמתמחים או כבר עובדים במשרדי עורכי הדין הבכירים בארץ. אין ספק שהמלגה שקיבלו סייעה להם רבות. דוד ואיציק, בזכות מפעל המלגות לא רק אפשרתם לסטודנטים להסיר את הדאגה הכלכלית מראשם, אלא גם חיזקתם אצלם את המחויבות החברתית, את המחויבות לעזור לזולת ולתרום לקהילה ולחברה. על כך אנו מוקירים לכם תודה מקרב לב".

לקראת סוף הטקס חיכתה לבני משפחת פתאל הפתעה מרגשת במיוחד. בסרטון וידאו שנערך במיוחד עבור האירוע, סיפר חתן פרס ישראל וחבר הכנסת לשעבר,מרדכי בן פורת בן ה-93 כיצד עו"ד יוסף פתאל ז"ל הציל את חייו כשנשבה על ידי השלטונות העיראקיים בשנת 1949, כשארגן את מבצע העלייה הגדול בתולדות המדינה - "עזרא ונחמיה", ועמד בפני הוצאה להורג.



בוגר בפסגה



שיחה אישית עם יוסי אלבז, מנכ"ל ובעלים, דומינוס פיצה ישראל

יוסי אלבז, מנכ"ל ובעלים, דומינוס פיצה ישראל, מי שהחל את דרכו כעובד זוטר בחברה והפך למנהל ושותף מוביל בעל חזון, שב בזיכרונו ללימודי כלכלה ומנהל עסקים  באוניברסיטת חיפה ושיתף אותנו בתובנות משמעותיות ומעוררות השראה אודות הניסיון החשוב שצבר לאורך הדרך.

 

כיצד אתה זוכר את חוויית הלימודים באוניברסיטת חיפה?

לימודי התואר הראשון היו מאוד משמעותיים עבורי, לאור העובדה שכבר אז הייתי בעיצומה של קריירת עבודה. הלימודים סיפקו לי באופן כמעט יומיומי, תובנות על איך אפשר ואפילו מהי הדרך הנכונה להתמודד עם האתגרים שכבר אז היו קיימים בניהול העסק. 

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה באופן מיוחד במהלך לימודיך?

פרופ' דן פלד טבע בי רבות מהתובנות לגבי הבנת המאקרו כלכלה. פרופ' פלד לימד אותי הסתכלות על תמונה רחבה אשר משכללת את ניהול המיקרו (העסקי) בתוך סביבה מאקרו כלכלית שכל העת מתעדכנת.

כל זאת בנועם וסבלנות מתובלים בנסיון חיים עשיר.

למדת לתואר בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, כיצד אתה מרגיש שהתואר סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

אני נמצא בעסק דינמי שמשתנה מיום ליום. האופן שבו אנו מוכרים פיצות כיום, לא זהה לאופן שבו מכרנו פיצות לפני עשור. התובנות והכלים שרכשתי במהלך לימודי התואר, עוזרים לי ברמת המאקרו באופן שבו אני משקלל את הדברים, מרמת התכנון ועד העשייה והביצוע. מנגד, שום תואר אקדמי, כולל תואר מעשי כמו כלכלה ומנהל עסקים, אינו מחליף את ההתמודדות עם האוניברסיטה של החיים ואת הניסיון שאתה צובר במהלך הדרך.

מה היית ממליץ למי שמתלבט האם ללמוד תואר בתחומים אלה?

חשוב להבין, לפחות לדעתי, כי התואר הוא אמצעי ולא המטרה.  השאלה, לתפיסתי, היא קודם כל מה אתה רוצה לעשות עם עצמך בהמשך החיים ומכאן לצאת ולחשוב על מה הכי יקדם אותך לשם ברמה האקדמית. לטעמי, כמי שנמצא עשרות שנים בעולם העסקי, התואר אכן נתן לי כלים ותובנות להתמודדות היומיומית.

באיזו מידה אתה רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בסיוע ובקידום האוניברסיטה?

אני רואה בכך שליחות אמיתית. אני חושב שדווקא הבוגרים - אלו שלמדו ויצאו להתמודד עם עולם העבודה עם תואר אוניברסיטאי באמתחתם - הם אלו שיכולים לספק לסטודנטים לעתיד ראייה מדויקת ואמיתית על חווית הלימודים ומה היא נותנת. 

מילה לסיום?

שתהיה אחלה שנת לימודים.




תכנית המנטורינג של הפקולטה לניהול



ללמוד מניסיונם של הטובים ביותר - תכנית המנטורים יצאה לדרך

אנו מתרגשים לבשר כי תכנית המנטורים של אגודת הידידים והבוגרים, בשיתוף הפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה, יצאה לדרך.

התוכנית מחברת בין סטודנטים ובוגרים של הפקולטה לניהול לבין אנשי עסקים מהבכירים במשק הישראלי ומאפשרת למשתתפיה הזדמנות נדירה ללמוד מאנשי עסקים בעלי ניסיון רב והצלחות מוכחות.

תהליך החניכה כולל שלושה מפגשים אישיים עם המנטור, במהלכם לומדים המשתתפים על ההתנהלות בעולם העסקי והפיננסי מזווית אישית. התהליך מאפשר למשתתפיו למידה חווייתית, כר פורה ליצירת נטווריקינג ומקפצה לפיתוח הקריירה.  

 

השנה משתתפים בתוכנית כמנטורים הגב' ליאורה עופר - יו"ר מליסרון, מר מאיר שמיר - יו"ר מבטח שמיר, ד"ר שמעון אלקבץ - מנכ"ל הראל ביטוחים ופיננסים ומר אורי להב - מייסד ויו"ר חברת Uotbrain.

 
המנטורים לוקחים חלק בתוכנית בהתנדבות ומתוך רצון ומחויבות לעודד ולקדם צעירים בתחילת דרכם המקצועית.

 

המשתתפים משתפים בחוויותיהם:

  • ענבר ביז'ינסקי מספרת על מפגש חניכה עם ליאורה עופר: "השיחה הייתה מאד נעימה, טבעית וכנה. הרגשתי כי ליאורה הייתה כל כולה בשבילי במשך כל זמן הפגישה. הנכונות, השקעת הזמן, תשומת הלב והפתיחות של ליאורה עלתה על כל הציפיות שלי. הרגשתי כימיה נהדרת".

 

  • ג'קי זמרו מספר על מפגש חניכה עם מאיר שמיר: "ראוי לציין את הפתיחות והאווירה המצוינת שהייתה לאורך כל המפגש, שתוכנן להיות בן שעה אחת ובפועל נמשך כשעתיים. סקרתי בפגישה את עברי והרקע שלי ומאחר ועבדתי בחברות שמאיר השקיע בהן בעבר, שמחתי לגלות שהיו לנו נושאים רבים משותפים".

 

תוכנית המנטורים צפויה להתרחב בשנה הבאה.

אנו מזמינים אתכם להצטרף לנבחרת המנטורים ולתרום לקידום הדור הצעיר.
לפרטים נוספים ניתן לפנות ל: ג'ני זאיל, מנהלת קשרי ידידים ובוגרים, מייל: jzel@univ.haifa.ac.il

או בטלפון:04-8249114.



שריינו ביומן