שלומות

בפרוס חג האביב, גם אוניברסיטת חיפה מתחדשת בתנופת עשייה שנדמה כי אינה עוצרת לרגע. ההנהלה החדשה והרעננה של האוניברסיטה, בראשות הנשיא פרופ' רון רובין ויו"ר הוועד המנהל, נשיא אינטל-ישראל לשעבר מולי אדן (קראו ראיון מיוחד עמו להלן) מנסחת חזון מרחיק ראות לאוניברסיטת חיפה, שניצני יישומו כבר מתחילים להופיע בשטח. כך למשל התבשרנו אך לאחרונה על חתימת הסכם עם האקדמיה הסינית למדעים בבייג'ין להקמת שלושה מכונים ליישומי בינה מלאכותית – אחד מהם בקמפוס שלנו (כל הפרטים למטה).

חדשות נוספות שאנחנו מבקשים להביא לידיעתכם כוללות פריצת דרך וגיוס גדול לחברה שלנו העוסקת בפיתוח טיפול מהפכני במחלת הסרטן, חזרתה לים של ספינה מהתקופה ההלניסטית, 2,500 שנים אחרי שטבעה מול חוף מעגן מיכאל ועוד.

 

מהלך מסקרן נוסף של האוניברסיטה הוא פתיחה, לראשונה בישראל, של מסלול לימודים מהיר לתואר ראשון בשנתיים בלבד, וזאת מבלי להתפשר על הרמה האקדמית! (איך זה אפשרי? קראו בהמשך).

בנימה אישית, אני שמחה לשוב אליכם כמנכ"לית אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל. בימים אלה האגודה מנסחת ומגבשת תכנית עבודה שנתית שעיקרה הרחבה של מעגל הידידים והתורמים לאוניברסיטה, הגדלה של כמות האירועים והעשרה של הפעילויות המוצעות לבוגרים. אני מקווה לעדכן אתכם בקרוב בכל הפרטים.

קריאה נעימה וחג שמח לכם ולבני משפחותיכם!

שלכם,
שירה בן-אור
מנכ"לית אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל



פתיחה



אינטל אקטואלי

"סובלנות לכישלון וסביבה כאוטית הכרחיים לפיתוח חדשנות"

ראיון עם מולי אדן, היו"ר החדש של הוועד המנהל.

נשיא אינטל-ישראל לשעבר, שמואל (מולי) אדן, הצטרף לאוניברסיטת חיפה בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. אדן הוא אחד האישים הבולטים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית בעשורים האחרונים. לאחר קריירה מרשימה בת 33 שנים בהיי-טק, מטרתו הבאה היא קידום ההשכלה הגבוהה בישראל.

מולי אדן - יו"ר הוועד המנהל

 

מה הוביל אותך להצטרף לאוניברסיטת חיפה לאחר קריירה ארוכה בתחום ההיי-טק?

"כשאני חושב על האתגרים העצומים שעומדים בפני מדינת ישראל בשנים הקרובות – הגנה על הביטחון באמצעות טכנולוגיה, שמירה על התחרותיות בארץ ובחו"ל, צמצום פערים כלכליים ושיפור הסובלנות בחברה – אני רואה בחינוך את הגורם היחיד שבכוחו להשפיע בכל הסוגיות האלה, כזרז לחיזוקה של מדינת ישראל.

לאחר שחזרתי משהייה של 9 שנים בעמק הסיליקון בארה"ב, הייתי מעורב בקמפיין לעידוד תלמידי תיכון ללימודי מתמטיקה ברמה של חמש יחידות, לאחר שכמות המסיימים ברמה זו הייתה במגמה של ירידה משמעותית בשנים הקודמות. לכן, כשנשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, ויו"ר הוועד המנהל עמי אילון דאז, פנו אלי בהצעה להצטרף לאוניברסיטה, זה נראה לי מהלך טבעי ונכון.

לאחר זמן קצר במחיצתם של פרופ' רובין והרקטור פרופ' גוסטבו מש, הרגשתי שיחד נהיה צוות טוב. השכלה גבוהה בכלל, ובאוניברסיטת חיפה בפרט, תעמוד בשנים הקרובות בפני אתגרים משמעותיים, ואני מקווה לתרום את חלקי לכך שנעמוד בהם בהצלחה".

מה עמדותיך לגבי תפקידו של חינוך וכיצד נוכל לשפר אותו בעבור הדורות הבאים?

"חינוך הוא העתיד. ללא השכלה ברמה גבוהה, ישראל לא תוכל לשמור על בטחונה ולא תהיה תחרותית בשווקי העולם, ובנוסף - פערים חברתיים ואי-שוויון בשכר ימשיכו לגדול. לכן אנחנו צריכים להפנים את העובדה שחינוך צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו. לאחר מכן עלינו לאמץ את אופן הפעולה של תעשיית ההיי-טק: לקבוע מטרות ברורות ולהתוות תוכנית פעולה שהיא בת ביצוע וניתנת למדידה".

תכניות פעולה גרנדיוזיות כאלה לא נועדו להיכשל?

הסכנה הגדולה ביותר שעומדת בפני תעשיית ההיי-טק, ואני מאמין שזה נכון לכל תחום, כולל האקדמיה, היא הימנעות מנטילת סיכונים בגלל החשש מכישלון. עלינו להבין שהעולם משתנה בקצב מסחרר, והמשמעות היא שאנחנו חייבים להיות מסוגלים להשתנות בהתאם כדי לעמוד בקצב. להמשיך לעשות מה שעשינו אתמול, זה כבר לא מספיק היום. הסביבה החדשה לא משאירה לנו ברירה אלא לקחת סיכונים לטובת חדשנות. אנחנו חייבים להיות סובלניים לכישלון, תוך שאיפה בלתי פוסקת להוביל לתוצאות טובות יותר".

מה האתגרים המרכזיים שעומדים בפני האוניברסיטה וההשכלה הגבוהה היום?

"בעוד שאני משאיר את המשימה של פיתוח תכניות לימוד למומחים, אני יכול לומר שחלק גדול מהחומר שאנחנו מלמדים סטודנטים היום עשוי להיות לא רלוונטי בעוד 20 שנה. אוניברסיטאות עומדות בפני משימה עצומה: הן חייבות להכין צעירים למשרות שעדיין לא קיימות, שבהן יידרשו לפתור בעיות שעדיין לא הוגדרו, באמצעות טכנולוגיה שעדיין לא פותחה! כיצד יוכלו המוסדות להשכלה גבוהה להתמודד עם משימה שנראית כמעט בלתי אפשרית? התשובה לכך אינה פשוטה. האוניברסיטאות יצטרכו להתמקד בטיפוח דור של תלמידים שימשיכו ללמוד לכל אורך חייהם. כפי שאמר פעם הפילוסוף העתידני אלווין טופלר: "הבורים של המאה ה-21 לא יהיו אלה שלא יודעים קרוא וכתוב, אלא האנשים שלא יידעו ללמוד, לשכוח מה שלמדו וללמוד מחדש."

אתה נחשב לאחד ממנהיגי מהפיכת המחשבים הניידים, והמגזין פורבס כלל אותך ברשימת עשרת המוחות המבריקים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. מהם בעיניך הגורמים המניעים שינוי וחדשנות?

"חדשנות פורחת בסביבה כאוטית. היא לא מונעת על-ידי תהליכים ונהלים מסודרים. הקצב של החדשנות והצמיחה בימינו מהיר כל כך, שאנחנו חייבימולי אדןם להגיב במהירות כדי להדביק אותו. ההתקדמות בכוח החישוב של מחשבים, ביג דאטה, בינה מלכותית ולמידה חישובית יובילו ל'צונאמי' של שינויים דרמטיים אף יותר. לפיכך, על המנהיגים של היום, ממנהלים ועד פרופסורים ויושבי ראש, לספק סביבה אופטימלית וידע תוך שמירה על הכאוס ההכרחי שיוביל לחדשנות. בנוסף, כשהטכנולוגיות האלה ישפיעו על כל התחומים בחיינו, מהדרך שבה אנחנו חיים ועד האופן שבו אנחנו חושבים, אני מאמין שהדבר יוביל לשינויים גם במחקר האקדמי במדעי הרוח והחברה. אוניברסיטת חיפה נמצאת במקום טוב מאוד כדי להוביל את השינוי החשיבתי הזה". 


שנת מפנה

"אנו שמחים לדווח על התפתחויות מלהיבות שיעצבו את פניה האקדמיים והפיסיים של אוניברסיטת חיפה בשנים הבאות" – הנשיא פרופ' רון רובין על עידן חדש בחינוך, במחקר ובחדשנות.

תוכניות התרחבות מרחיקות לכת הכוללות ריבוי קמפוסים, תוספת של תחומים אקדמיים חדשים ופיתוח בינלאומי נרחב – פורצות דרך חדשה לעתידה של אוניברסיטת חיפה.

הסכמים למיזוג אקדמי עם מוסדות מוערכים כמו מכללת אורט בראודה והמכללה לעיצוב ויצ"ו-חיפה, נמצאים בשלבים מתקדמים של משא ומתן. המיזוג ימצב את האוניברסיטה כמוסד מקומי ואזורי רב-עוצמה, שיעמיק עוד יותר את מעורבותו בחיים האזרחיים ובתרבות העיר חיפה ואזור הגליל כולו.

 

מעבר לכך שתחזית הגידול במצבת הסטודנטים - היא תוספת של 3,000 סטודנטים מעבר ל-18,000 כיום, גם ההיצע האקדמי יתרחב לתחומים חדשים: הנדסה, ארכיטקטורה ועיצוב. על-פי ההסכמים ההולכים ומתגבשים, שני המוסדות יהפכו לפקולטות של אוניברסיטת חיפה, אך ימשיכו לפעול במיקומם הנוכחי. שילוב הכוח האקדמי של אורט בראודה בתחום ההנדסה והמומחיות של ויצ"ו במגוון תחומי העיצוב, יחד עם תכנית הכשרה פורצת דרך בתחום ההוראה, מוביל לעידן חדש בחינוך, במחקר ובחדשנות באוניברסיטת חיפה.

בנוסף, אנו דנים עם בית-החולים רמב"ם, המרכז הרפואי הגדול ביותר באזור הצפון, על הקמת מבנה משותף בן 20 קומות "מגדל התגליות" שיוקם בשטח בית החולים, כאשר 6 קומות מתוכו יהיו שייכים לאוניברסיטה ויוקדש למחקר רפואי רב-תחומי במדעי הבריאות ובריאות הציבור. השותפות המתגבשת עם רמב"ם תהווה קפיצת מדרגה משמעותית עבור האוניברסיטה בתחומי הביו-טכנולוגיה והרפואה.

לצד חיזוק הקשרים האקדמיים של האוניברסיטה בישראל, אנו ממשיכים לטפח שותפויות אסטרטגיות ברחבי העולם. בחודש נובמבר האחרון חתם פרופ' גוסטבו מש, במסגרת משלחת אקדמית מיוחדת שיצאה להודו בראשות נשיא המדינה ראובן ריבלין, על הסכם עם שלוש אוניברסיטאות בהודו לשיתוף פעולה במגוון תחומים, ובהם חקר הים, מדעי המחשב ומדעי החיים.

בנוסף, האוניברסיטה חתמה על הסכם להקמת שלושה מכונים ליישומי בינה מלאכותית עם האקדמיה הסינית למדעים – האחד בחיפה ושני האחרים בסין. להסכם שותף גם היזם ז'ונג צ'ינג הו, העומד בראש תאגיד המשקאות הגדול בסין, Wahaha.

אנו שמחים לבשר על הצטרפותם של 38 אנשי סגל חדשים במשרה מלאה, שנקלטו באוניברסיטה מאוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים. הכוחות הרעננים הללו הביאו להגדלה משמעותית בהיקף ההצעות למענקי מחקר שהגשנו, כמו גם בחלקה של האוניברסיטה במודל המחקר של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה. הרחבת הסגל הובילה גם להקמת תוכניות רב-תחומיות חדשות ללימודי מחקר מתקדמים.

ההשקעה בתשתיות מחקר, הוראה והכשרה נותרה חלק אינטגרלי מסדר היום שלנו. בשנה החולפת השלמנו את הקמתן של מעבדות המחקר המתקדמות במרכז לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), הנחנו את היסודות לבניין הפקולטה לרווחה ובריאות, והתקדמנו בפרויקט ההרחבה בן הארבע קומות של בניין הפקולטה למדעי החברה על שם הרטה ופול עמיר. גם התוכניות להקמת בניין חדש לפקולטה למשפטים נמצאות בשלבי סיום. כל היוזמות האלה מתאפשרות בזכות תמיכתם הנדיבה של ידידינו בישראל וברחבי העולם.

בהזדמנות זו אני שמח להציג את שמואל (מולי) אדן, היו"ר החדש של הוועד המנהל. מולי הוא יזם רב פעלים יוצא דופן, שמביא עמו רוח של יצירתיות וחדשנות. בנוסף אנחנו מתהדרים בצוות הנהלה אקדמית חדש. כל אחד מהדיקנים שנבחר תרם תרומה יוצאת דופן למחקר בתחומו ולקידום אוניברסיטת חיפה.

עם תחילתו של סמסטר האביב, אני מלא מרץ והתלהבות לקראת האתגרים העומדים בפנינו. אני מקווה לפגוש אתכם במפגש חבר הנאמנים ה-45 שלנו בחודש יוני, שבו נציג את פרטי התוכניות להמשך ההתרחבות של האוניברסיטה.

שלכם בברכה,

רון רובין   



חדשות בפסגה



הישג פורץ דרך - אוניברסיטת חיפה תקים מכון בינלאומי ליישומי בינה מלאכותית בשיתוף עם המכון הסיני למדעים

הישג פורץ דרך לאוניברסיטה: מכון בינלאומי ליישומי טכנולוגיית בינה מלאכותית יוקם באוניברסיטת חיפה כחלק ממיזם משותף עם המכון לאוטומציה באקדמיה הסינית למדעים (CASIA) בבייג'ינג. במסגרת הפרויקט יוקמו שלושה מכונים מקבילים – האחד בחיפה ושני האחרים בבייג'ינג ובהנגזוו שבסין. בפרויקט יושקעו בשלב ראשון 10 מיליון דולר, והוא יכלול שיתופי פעולה וחילופי חוקרים לזיהוי ולפיתוח יישומים המבוססים על טכנולוגיה חדשנית שמפותחת בשני המוסדות.

 

ההסכם להקמת המיזם, במימונו של התאגיד Hangzhou Wahaha Group, נחתם במהלך ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין בסוף מרץ, שבו השתתף גם נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין. במעמד חתימת ההסכם נכחו גם שר התעשייה והמסחר אלי כהן והשר למדע וטכנולוגיה בממשלת סין, ואן גאנג. בראש התאגיד המממן עומד איש העסקים ז'ונג צ'ינג הו, בעל השליטה בחברת המשקאות הגדולה בסין, שהונו מוערך ב-16.2 מיליארד דולר והוא נחשב לאיש השמיני בעושרו במדינה.

שלושת המכונים שיוקמו במסגרת המיזם יכללו מתקנים למחקר ופיתוח, שיפעלו בשיתוף פעולה הדוק בין חוקרים מאוניברסיטת חיפה לעמיתיהם מהמכון הסיני למדעים. המיזם יתמקד בטכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומים כמו מעקב ויזואלי באמצעות מכשירים ניידים, עיבוד חזותי וביג דאטה ליישומים רפואיים, טכנולוגיות שבבים חדשות, זיהוי ביומטרי ועוד.

חתימת ההסכם היא אבן דרך משמעותית בקשרי המחקר והתעשייה בין ישראל לסין, והיא מצטרפת לקשרים ההדוקים שהאוניברסיטה מטפחת בסין, ובהם גם פרויקט להקמת מרכז מחקר משותף עם אוניברסיטת ECNU - East China Normal University  משנחאי, שיתמקד בנוירוביולוגיה, סטטיסטיקה, ביו-רפואה ואקולוגיה.

"הקשרים עם שותפים אסטרטגיים מהתעשייה ומהאקדמיה בסין הם חלק ממהלך למיצוב של אוניברסיטת חיפה כמוסד אקדמי בינלאומי מוביל", אומר פרופ' רובין. "אנו מברכים על הבעת האמון של השותפים הסינים, שמהווה עדות לרמה המחקרית והיישומית הגבוהה שלנו. אני משוכנע שפעילות המכון החדש תניב פירות מחקריים משמעותיים לישראל, לסין ולעולם כולו".



אקדמיה מובילה חדשנות



ARTSaVIT גייסה 6.3 מיליון דולר לפיתוח טיפול חדשני נגד סרטן

חברת הביו-טק ARTSaVIT, הפועלות במסגרת חברת היישום כרמל של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם קרן Carmel Innovations, גייסה לאחרונה 6.3 מיליון דולר להמשך הפיתוח של טיפול חדשני נגד סרטן. הפיתוח מבוסס על זיהוי חלבון שעשוי לסייע בהפעלה סלקטיבית של מנגנון השמדה עצמית בגידולים סרטניים.

הטיפול שמפתחת ARTSaVIT מבוסס על מחקר שנערך במעבדתה של החוקרת פרופ' שרית לריש.

 

המחקר עוסק במניפולציה מבוקרת של יכולת ההשמדה העצמית של תאים – תהליך המשותף לכל התאים בגוף ומכונה אפופטוסיס. באמצעות הפעלה מכוונת של תהליך ה'התאבדות' הזה בתאים סרטניים, מקווים החוקרים, ניתן יהיה לצמצם באופן משמעותי את התפשטותם.

"אחת הבעיות בטיפול נגד סרטן", מסבירה לריש, "היא שתאים סרטניים יכולים לפתח עמידות בפני התהליך הטבעי של מוות תאי על ידי השבתה של מנגנון ההשמדה העצמית, וכך להפוך למעשה לבעלי אורך חיים בלתי מוגבל. האפשרות של תאי סרטן להשמיד את עצמם באמצעות אפופטוסיס אינה נעלמת לחלוטין, וטיפולים כמו כימותרפיה או הקרנות מכוונים להפעיל אותה מחדש".

המחקר במעבדה של פרופ' לריש מתמקד במנגנון המולקולרי של מוות תאי ובודק כיצד ויסות לא תקין שלו תורם למחלות. במהלך המחקר זיהו החוקרים את החלבון ARTS שנובע מהגן ספטין ושחשיפה אליו מקדמת את תהליך המוות התאי. במהלך הניסויים במעבדה הראתה לריש כיצד החלבון מהווה גורם משמעותי בתהליך המוות של תאים, ומצאה חסר בחלבון אצל חולים הסובלים מלוקמיה (סרטן הדם). בנוסף, מחסור בחלבון בעכברים הוביל לעמידות מוגברת בפני מוות תאי. צירוף של כל הנתונים מוביל למסקנה ברורה אודות תפקידו של ARTS כחלבון מדכא גידולים.

המעבדה של פרופ' לריש ממשיכה במחקר שמטרתו לשפוך אור נוסף על המנגנון המולקולרי של מוות תאי והתפקיד של ARTS בתוכו, ועל האפשרויות להשתמש בחלבון כגורם מעכב במגוון גידולים כדי לפתח תרופה שתעודד מוות סלקטיבי של תאי סרטן.

פעילות פילנתרופית כמנוע לגיוס השקעות

כרמל - החברה הכלכלית של אוניברסיטת חיפה, ממסחרת את המחקר המתקיים במעבדות האוניברסיטה, ומביאה אותו לשוק תוך מקסום הפוטנציאל העסקי ושיתוף פעולה עם משקיעים וחברות עסקיות גלובלית מובילות.

לפני כשנתיים, הקימה אלקה ניר מנכ"לית החברה, את קרן ההשקעות Carmel Innovations Fund, באמצעותה היא גייסה השקעות כדי להקים חברות סטארטאפ בתחום מדעי החיים המבוססות על פרויקטים מהאוניברסיטה.

"קרן Carmel Innovations  מציגה מודל ייחודי המאפשר לאוניברסיטה לגייס ,בנוסף להשקעות, תרומות פילנתרופיות אותן האוניברסיטה יכולה להשקיע בקרן. "הקרן מהווה מודל ייחודי שמאיץ את הבשלת המחקר למוצר שחברות גלובלית מעוניינות בו"  מסבירה אלקה ניר, מנכ"ל חברת כרמל, אשר גייסה את המשאבים בשיתוף פעולה עם האגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים של האוניברסיטה.

הקרן מקנה יתרונות רבים למשקיעים וכן מקנה לתורמים הזדמנות להעביר תרומות העשויות להניב לאוניברסיטה פירות כלכליים אותם יוכלו התורמים לנתב בהמשך לאפיקים נוספים (מאין תרומה שיוצרת תרומות נוספות ) ובמקביל, נפתחת בפני התורמים והמשקיעים אפשרות לקחת חלק בבחינה ובבחירת הפרויקטים עבורם מועברת השקעה או התרומה, להיות פעילים במיזמים בהם בחרו להיות מעורבים.

עד כה אפשרה קרן Carmel Innovations את הקמתן של שש חברות בהשקעה ראשונית של 500,000 דולר בכל חברה וחברת כרמל  ממלאה תפקיד חשוב כחממה המספקת תמיכה פיננסית, משפטית ועסקית, אשר מקדמת מחקר חדשני ומושכת משקיעים ושותפים אסטרטגיים מן העולם כולו.

בזמן קצר מאוד הציגה חברת כרמל והקרן Carmel Innovations  שתי הצלחות בגיוסי המשך של כ שמונה מיליון דולר מחברות אסטרטגיות מובילות בעולם כמו   JOHNSON & JOHNSON ו  MERCK  וכן קרנות הון סיכון מובילות בעולם.


והספינה שטה 2,500 שנה לאחר שטבעה – הסירה ממעגן מיכאל חזרה לשוט בים

שחזור מדויק של "הספינה העתיקה ממעגן מיכאל" – סירת מפרש הלניסטית ששימשה למסחר, טבעה לפני 2,500 שנה והתגלתה ב-1985 כ-70 מטרים מהחוף של קיבוץ מעגן מיכאל – הושק בסוף חודש מרץ ממעגן הקישון לאחר עבודות שחזור שנמשכו שנתיים.

 

בדיקות פחמן 14 שנערכו תיארכו את הספינה, שאורכה 13 מטרים, רוחבה 4 מטרים ומשקלה כולל המטען כ-25 טון, לסוף המאה החמישית לפני הספירה.

הסירה העתיקה הובילה מטען כבד של אבן צפחה מקפריסין, והיא טבעה לאחר טעות ניווט סמוך לחופי הארץ. היא השתמרה בצורה יוצאת דופן בזכות העובדה שהייתה קבורה ומכוסה בחול במשך יותר מאלפיים שנה. שדרית הסירה, מספר גדול מאוד של לוחות עץ, 14 צלעות ובסיס התורן נמצאו כשהם ללא פגע, וסיפקו לחוקרים מידע נדיר ורב ערך על האופן שבו נבנו ספינות בתקופה ההלניסטית.

הספינה נמשתה מהים שלוש שנים לאחר שהתגלתה, בפרויקט שהוביל ד"ר אלישע לינדר ז"ל, ממקימי החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. בהליך מורכב שנערך באוניברסיטה הוכנס לבסיס העץ של הספינה חומר שימור, והיא מוצגת היום באולם מיוחד במוזיאון הכט בקמפוס.

שחזור הספינה, פרויקט משותף של אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות, בוצע תוך שימוש בכלים ובטכניקות העתיקות ששימשו את בוני הסירה המקורית, ובכלל זה תיבת כלים עתיקה שנמצאה בסירה הטבועה ושימשה ככל הנראה את הנגר שבנה אותה. הבנייה נעשתה תוך הקפדה על שימוש בחומרי הגלם והמידות המדויקות של הספינה המקורית. תקציב הפרויקט עמד על כ-675,000 דולר, שמומן ברובו מתרומות.

את פרויקט הבנייה של ההעתק הובילו פרופ' יעקב כהנוב ז"ל מהחוג לציוויליזציות ימיות, שהיה סטודנט מחקר צעיר בעת שהספינה נמשתה מהים, יחד עם איש רשות העתיקות אבנר הילמן, שעבודת השחזור הייתה חלק מעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' כהנוב. העבודות בוצעו בסיוע צוות של מתנדבים בבית הספר לקציני ים בעכו.

צוות השחזור היה צריך ללמוד באמצעות ניסוי והשקת הספינהטעייה כיצד לכופף את קורות העץ לצורה הקעורה של הספינה, לאתר את העץ המתאים עבור התורן ולמצוא את הטמפרטורה המדויקת הדרושה להתכת מסמרי הנחושת.

פרופ' כהנוב לא זכה לראות את מפעל חייו מתממש: שלושה חודשים בלבד לפני השלמת הפרויקט והשקת הספינה לים, הוא הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה.

 



לראשונה בישראל: אוניברסיטת חיפה תציע מסלול מהיר לתואר ראשון בשנתיים

אוניברסיטת חיפה תציע, החל משנת הלימודים הבאה, מסלול לימודים לתואר ראשון שיימשך כשנתיים, במקום שלוש שנים במסלולים הרגילים הנהוגים היום. במסלול החדש ילמדו הסטודנטים 6 סמסטרים, בדומה למקובל במסלולים בני שלוש שנים, אלא שהם יתקיימו ברצף, כולל בשני סמסטרי קיץ. המסלול המהיר יוצע החל משנת הלימודים הקרובה (תשע"ח) במגוון חוגים במדעי החברה והרוח, וזאת במסגרת מאמצי האוניברסיטה לחזק את תחומי הלימוד האלה ולהפוך אותם לאטרקטיביים במיוחד.

 

"המטרה המרכזית של המסלול לתואר ראשון בשנתיים היא לאפשר לסטודנטים שמעוניינים בכך לחסוך שנה, בלי להתפשר כלל על המצוינות האקדמית," אומר רקטור האוניברסיטה פרופ' גוסטבו מש. "המסלול מיועד לסטודנטים שאפתנים, שמוכנים להשקיע בלימודים במשך שנתיים ללא הפסקה כדי לקצר את משך הלימודים ולהיות מוכנים לצאת לשוק העבודה או להמשיך ללימודי מחקר שנה לפני חבריהם".

במסלול החדש ישולבו גם קורסים מקוונים, בהתאם למדיניות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שאישרה בתחילת השנה תוכנית להרחבת היצע הקורסים המקוונים על חשבון לימודים פרונטליים במוסדות האקדמיים בישראל, בהשקעה של 26 מיליון שקל. העיתון "כלכליסט" דיווח, כי מדובר בחלק מתכנית למידה דיגיטלית שהחלה בשנה שעברה. 

 



פרס רפפורט לאמנות למרצה מאוניברסיטת חיפה

מרצה לאמנות מאוניברסיטת חיפה, פרופ' יצחק (איצ'ה) גולומבק, זכה בפרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר לשנת 2017. הפרס מוענק מדי שנה לשני אמנים, אחד בכיר והשני צעיר (עד גיל 40), שפועלים בישראל. האמן הצעיר שזכה השנה בפרס לצד גולומבק הוא גיל יפמן. הפרס מעניק לפרופ' גולומבק סכום של 70 אלף דולר, שמחציתו יוקדש למימון תערוכה מלווה בקטלוג. שני הזוכים יתרמו כל אחד עבודה לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית, והאוסף כולו ייתרם למוזיאון תל אביב לאמנות.

 

יצחק גולומבק נולד בפולין ב-1957 ועלה ארצה ב-1965. הוא מלמד ציור ופיסול באוניברסיטת חיפה, ומשנת 1982 מציג תערוכות יחיד ומשתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. בנימוקי הפרס כתבו השופטים, כי "הפיסול של גולומבק באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 הציג קול ייחודי, אופציה חדשה של פיסול אישי וגופני. הוא מייצג, לצד אמנים אחרים שנולדו למשפחות שהיגרו לישראל לאחר קום המדינה, זהות שהישראליוּת שלה איננה מובנת מאליה".

עבודה של גולומבק

 



נפגשנו, התרגשנו



"ישראל מאחדת או מפלגת את יהודי ארה"ב" – במרכז יום העיון השנתי של תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית

יום העיון השנתי של תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית נערך תחת הכותרת "מדינת ישראל - מאחדת או מפלגת את יהודי ארצות הברית?". באירוע השתתף הקונסול הכללי לשעבר של ישראל בניו-יורק, אלון פנקס, שהציג מחקר שערך עבור התכנית ושנסקר בהרחבה באתר Ynet. בשעות הערב התקיימו טקס פתיחת מחזור ד' של התכנית ופאנל בהשתתפות ח"כ שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי, ח"כ מיכל רוזין ממר"צ, ח"כ ד"ר נחמן שי מהמחנה הציוני, וד"ר ישראל ויסמל-מנור, מומחה לארה"ב ופוליטיקה אמריקאית מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה.

לקריאת הכתבה ב-Ynet על יום העיון של תוכנית רודרמן והמחקר של אלון פנקס – לחצו כאן

 



בוגר בפסגה



שיחה אישית עם ראובן אבלגון, מייסד ויו"ר רוסאריו קפיטל

בסיס להתנהלות עסקית נכונה, כדורגל ואוויר צח
הבוגר ראובן אבלגון, מייסד ויו"ר רוסאריו קפיטל, נזכר בחיבה בימיו בקמפוס

ראובן אבלגון, מייסד ויו"ר רוסאריו קפיטל, החל את דרכו המקצועית כרואה חשבון במשרד קסלמן את קסלמן (לימים PWS הבינלאומית). הוא נזכר בלימודי הכלכלה והמתמטיקה, בנבחרת הכדורגל ובאופן שבו הלימודים תרמו לפיתוח הקריירה שלו.

כיצד אתה זוכר את חוויית הלימודים באוניברסיטת חיפה?

כעולה חדש התחלתי את דרכי בלימוד עברית ותולדות ארץ ישראל במכינה לעולים והלימודים היו מעניינים מאוד. האוניברסיטה היתה אז קטנה וצעירה, והאווירה היתה משפחתית. חיי הקמפוס היו מרתקים, ותמיד היה מעניין להגיע לאוניברסיטה ולפגוש את האוכלוסייה המגוונת. לאחר השירות הצבאי התקבלתי ללימודי כלכלה וראיית חשבון.

 

האם היה מרצה שעורר בך השראה מיוחדת?

אני זוכר במיוחד קורס בנושא פילוסופיה של היהדות עם פרופ' לייבוביץ, קורס שהוא בהחלט חוויה לחיים. עוד אני זוכר לטובה את  הקורס במיקרו-כלכלה. לאחר מלחמת יום הכיפורים המרצה של הקורס עזר לנו מאוד וגילה הבנה לזה שנעדרנו מהלימודים במשך חצי שנה בגלל המלחמה. מלבד זאת החיים כסטודנט היו מאוד פעילים. כעולה מארגנטינה, היה מובן מאליו שאני בנבחרת הכדורגל הרשמית של האוניברסיטה, כך שביליתי שעות רבות באולם הספורט והשתתפתי בתחרויות ארציות.

כיצד התואר שלמדת באוניברסיטת חיפה סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

לימודי ראיית חשבון הם הבסיס הטוב ביותר להתנהלות עסקית נכונה, ואני משתמש במה שלמדתי בחיי היום יום. לאחר שעבדתי תקופה במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן (היום PWS), שהיה משרד מוביל מבחינה מקצועית, עבדתי בתפקידים בכירים בכלל השקעות ובכלל ביטוח, והייתי מנכ"ל ח.ל מימון - זרוע הפעילות הפיננסית של החברה לישראל. החברה שלי, רוסריו, קיימת כבר 15 שנה ופועלת לאור ערכים חיפאיים: צנעה ומקצוענות.

מה היית ממליץ לסטודנט צעיר ששוקל ללמוד בתחומי המקצוע שלך?

לא להתלבט! ראיית חשבון היא לדעתי התואר האולטימטיבי להכשרה בתחום העסקי-פיננסי. הידע הבסיסי רחב מאוד אך מפוקס. הלימודים מעניקים יכולת ניתוח, לוגיקה, מתמטיקה. מקצוע ראיית החשבון מכשיר לתחומים פיננסיים מהבסיס, ומקל מאוד על ההתנהלות והבנה של העולם הפיננסי.

באיזו מידה אתה רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בסיוע ובקידום האוניברסיטה?

מדי פעם אני מרצה באוניברסיטה ומאוד נהנה מזה. אני מעביר לסטודנטים את החוויות מהחברה שלנו, ואני חושב שזו דרך מצוינת לשיתוף של הדור הצעיר.

מלה לסיום?

אין אוניברסיטה עם נוף כזה ואוויר צח!




שריינו ביומן