שלום רב,

שנת הלימודים תשע"ז הסתיימה לא מכבר, ואנו שמחים לשגר ברכות חמות ל-2,805 מקבלי התואר "מוסמך האוניברסיטה" ול-2,402 מקבלי התואר "בוגר האוניברסיטה". במהלך טקסי חלוקת התארים, שבהם השתתפו אלפי בוגרים, בני משפחה וחברים, נרשמו רבים לארגון הבוגרים של האוניברסיטה – צעד מבורך וחשוב.

שר האוצר משה כחלון בחר במפגש פורום בכירי המשק שלנו כבמה לחשיפת התוכנית 'נטו לתעשייה', שמיועדת לסייע לתעשיינים וליצואנים להתמודד עם הקשיים הנובעים מהתחזקות השקל. באירוע, שסוקר בהרחבה בתקשורת, סיפק שר האוצר תובנות בלעדיות והשיב לשאלות המשתתפים.

בזירה אחרת, נשיא האוניברסיטה ויו"ר הוועד המנהל חשפו לאחרונה תוכנית להציע מיקרו-תארים לסטודנטים מבוגרים שעומדים בפני קריירה שנייה. לפרטים ולשלל עדכונים נוספים – גללו למטה.

 

לסיום, אגודת הידידים עסקה בחודשים האחרונים בקדחתנות ברענון הצוות לקראת ההרחבה
המתוכננת בפעילותנו. בין היתר יצטרפו אלינו בקרוב מנהלת למועדון הבוגרים וסמנכ"לית לאגודת הידידים.

קריאה מהנה!

שלכם,

שירה בן-אור
מנכ"לית אגודת הידידים
של אוניברסיטת חיפה בישראל



פתיחה



מיקרו מקרו

אדן ורובין מתכננים להציל את האקדמיה
נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, ויו"ר הוועד המנהל מולי אדן נפגשו לשיחה גלויה עם מגזין G של גלובס על האתגרים העומדים בפני האקדמיה הישראלית ועל התוכנית הלא-שגרתית שלהם לנער ממנה את האבק ולהתאים אותה לתקופה שבה אנו חיים.
בין היתר הם דיברו על הכוונה להציע בקרוב מיקרו-תארים לאוכלוסייה של בני 45-55 שרוצים, או נאלצים, לפתח קריירה שנייה, ועל התוכנית "לרדת מההר", להתקרב לתחנת הרכבת ולהטמיע את האוניברסיטה בעיר (כך שחקר הים ימוקם בנמל חיפה, המחקר במדעי החיים יתקרב לרמב"ם ותחומי העיצוב יתמקמו במקום החי ביותר בעיר – מכללת ויצ"ו חיפה במושבה הגרמנית).

עוד דיברו רובין ואדן על הקוד האתי שחושף את ישראל למתקפה מצד תומכי החרם על ישראל ("המסמך המוצע הוא סדרה של גזירות שמעקרות את האקדמיה מהליבה שלה – הטלת ספק"), על הפער התרבותי בין ישראל לחו"ל בכל הנוגע לנתינה וליחס של בוגרי אוניברסיטאות למוסדות שבהם למדו, ועל הצורך "להפשיל שרוולים ולשנורר".

לסיכום הם התווכחו על מה חשוב יותר – ידע או דמיון, התפלפלו על המשמעות של אינטואיציה, יזמות וחשיבות האתגר, והסכימו פה אחד על הדבר החשוב ביותר למדינת ישראל - חינוך.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס - לחצו כאן.

בתמונה מימין לשמאל: מולי אדן, פרופ' רון רובין


מעוררי השראה

עשרה תארי דוקטור לשם כבוד הוענקו על תרומה לקידום המדע והחברה

עשרה תארי דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד הוענקו בטקס חגיגי לשורה של אישים - נשים וגברים - שתרמו תרומה יוצאת דופן לקידום המדע והחברה, בטקס חגיגי שהתקיים במסגרת אירועי מושב חבר הנאמנים 2017. "כל אחד מכם מעורר בנו השראה, בזכות ההישגים, הבחירות שעשיתם והכוח הפנימי שלכם", כך אמר בטקס נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, למקבלי התואר, והוסיף: "כבוד גדול לקבל אתכם למשפחת אוניברסיטת חיפה".

 

ואלה מקבלי התואר השנה:

פרופ' קלאוס מ' שוואב (שווייץ), יו"ר הפורום הכלכלי העולמי – בהוקרה על המנהיגות מעוררת ההשראה ועל התרומה המתמשכת לקהילייה הבינלאומית ועל הידידות ארוכת השנים עם מדינת ישראל.

דניאל ב' שפירו (ארה"ב), לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל - בהוקרה על שירותו הציבורי המופתי, ובמיוחד על מסירותו יוצאת הדופן לקידום הברית בין ישראל לבין ידידתה הגדולה והחשובה ארצות הברית, על היותו ידיד אמת של מדינת ישראל ועל תמיכתו בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית של אוניברסיטת חיפה.

קרן ליבוביץ' (ישראל), אלופה פאראלימפית - בהוקרה על תרומתה הייחודית לספורט הנכים בפרט ועל היותה מעמודי התווך של הספורט בישראל בכלל, וכן על הכבוד הרב שהנחילה למדינת ישראל בהישגיה הספורטיביים חסרי התקדים ומעוררי ההשראה.

פרופסור רות ארנון (ישראל), לשעבר נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים - בהוקרה על עבודתה החלוצית, פורצת הדרך ומעוררת ההשראה בתחום חקר המערכת החיסונית, על סלילת הדרך לפיתוחים חדשניים אשר הועילו למיליוני חולים ברחבי העולם ועל פועלה לקידום המחקר בישראל כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

פרופסור חוסאם חאיק (ישראל), חוקר בטכניון - בהוקרה על הישגיו פורצי הדרך ועל תרומתו המשמעותית לפיתוח אמצעים מתקדמים לאבחון רפואי לא פולשני של מחלות בשלביהן המוקדמים, על תרומתו ופעילותו הקהילתית הענפה לפיתוח מערכת החינוך הטכנולוגי ולקידום ההשכלה הגבוהה בישראל.

פרופ' דבורה א' ליפשטדט (ארה"ב), חוקרת זיכרון השואה - בהוקרה על מפעל חייה ומאמציה ההרואיים למאבק בהכחשת השואה ולמיגור התופעה באמצעות הכלי המרכזי המשמש את המחקר האקדמי – חשיפת האמת, וכן בהערכה לתפקידה כדמות מפתח בחיי יהדות ארצות הברית והעולם.

גב' סוניה לנשטיין (גרמניה), יו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה בגרמניה - בהוקרה על מאמציה הבלתי מתפשרים למען עידוד סובלנות וחיים בדו קיום, בעיקר בין יהודים לערבים, במדינת ישראל בכלל ובאוניברסיטת חיפה בפרט, ועל ידידותה האמיצה עם מדינת ישראל.

מר סנדור פרנקל (ארה"ב), נאמן קרן הלמסלי - בהוקרה על תרומתו המשמעותית למדינת ישראל במסגרת תפקידו כנאמן קרן הלמסלי, ובכלל זה לקידום המחקר והמדע בישראל. על התמיכה באוניברסיטת חיפה, בסגל המרצים ובסטודנטים שלה, שמאפשרת לאוניברסיטה להיות חוד החנית של המחקר הימי ועל היותו ידיד אמת של מדינת ישראל.

פרופ' ברברה קירשנבלט-גימבלט (ארה"ב), חוקרת במדעי היהדות - בהוקרה על תרומתה הבולטת לטיפוח דיאלוג פורה בין גישות מקובלות בתחומי מדעי הרוח והחברה ושילובן בתחום מדעי היהדות. על היותה חוקרת חלוצה  בשדה המחקר הבינתחומי של לימודי מופע (פרפורמנס) ועל ההובלה וההקמה של תצוגת הקבע במוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה, המשמרת את עברה העשיר של יהדות פולין.

ד"ר הרווי שר (ישראל), פיזיקאי - בהוקרה על הישגיו המחקריים הרבים ומרחיקי הלכת בחקר הפיזיקה של מוצקים והידרו-גיאולוגיה ועל תרומתו הייחודית למדע בישראל כחוקר במכון ויצמן למדע.



חדשות בפסגה



מגדל התגליות

מרכז מחקר רפואי מהמתקדמים בעולם יוקם בשיתוף עם רמב"ם

אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם ישתפו פעולה בהקמת 'מגדל התגליות' – מרכז מחקר בתחום הביו-רפואה שמיועד להיות אחד ממוסדות המחקר הרפואי המתקדמים בעולם. המרכז ישכון במבנה בן 20 קומות ויתמקד בעידוד חדשנות ובמחקר פורץ דרך בתחומים כגון אבחון, מניעה וטיפול בתחלואה.

 


6 מבין 20 הקומות במגדל החדש שיוקם יוקדשו למעבדות מחקר מתקדמות של האוניברסיטה שיתמקדו במחקר אקדמי ויישומי במדעי החיים, בבריאות הציבור ובפרמקולוגיה. הקרבה הפיסית למרכז הרפואי רמב"ם תאפשר שיתוף פעולה הדוק בין מדענים מהאוניברסיטה ורופאים מבית החולים, תוך הנגשה של מתקני רפואה מתקדמים לצוותי החוקרים ויצירת סביבה תומכת ומעודדת לחדשנות טכנולוגית.

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' רפי ביאר, השר משה כחלון, השר יעקב ליצמן, פרופ' רון רובין
בתמונה מימין לשמאל: פרופ' רפי ביאר, השר משה כחלון, השר יעקב ליצמן, פרופ' רון רובין

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, אמר כי "שיתוף הפעולה האקדמי והמדעי בפרויקט יציב את האוניברסיטה כשותפה מרכזית בצומת המחקר בתחום מדעי החיים שמתפתח בחיפה במהירות מסחררת, ושבו שותפים גם המרכז הרפואי רמב"ם, הטכניון ופארק המחקר הביו-רפואי".



מחיפה תצא תורה

מפיצים את החינוך לאתיקה רפואית ברחבי העולם

האם צוות רפואי צריך לחשוף אבחון של מחלה קשה בפני קרובי המשפחה של החולה?  האם יש להתיר מחקר בתאי גזע עובריים אם הדבר עשוי להציל חיים?  האם מותר לרופאים לסייע בהמתת חסד בסיטואציות מסוימות?

 

 

פריצות הדרך האחרונות בטכנולוגיה רפואית מרחיבות באופן קבוע את הגבולות האתיים של הרפואה המודרנית. צוותים רפואיים מתמודדים לעתים קרובות עם דילמות ביו-אתיות שהמורכבות שלהן הולכת וגדלה. החל מעניינים הנוגעים לבדיקות גנטיות והשתלת איברים, ועד לאתגרים הכרוכים בשמירה על פרטיות החולה – הכשרה אתית לסטודנטים ולצוותים רפואיים הופכת לאתגר בעל חשיבות עצומה.

כבר ב-1996 ערכו חוקרים מהמרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, בפיקוחו של פרופ' אמנון כרמי מהפקולטה למשפטים, מחקר על השחיקה ביחסי רופאים וחולים. הממצאים הצביעו על מחסור בהוראת אתיקה בבתי הספר לרפואה כגורם לתופעה. בעקבות זאת ייסדו מנכ"ל UNESCO ורקטור האוניברסיטה דאז, פרופ' אהרון בן-זאב, את קתדרת UNESCO לביו-אתיקה (חיפה) באוניברסיטה.

"הקמנו רשת בינלאומית של מוסדות להכשרה בתחום הביו-אתיקה (Network of Institutes for Medical Ethics Training - NIMED)  ובנינו תוכניות חינוך בתחום הביו-אתיקה", מסביר פרופ' כרמי ומוסיף: "מההתחלה הצנועה ב-2001 התרחבנו ל-144 יחידות שפועלות באוניברסיטאות ב-70 מדינות ברחבי העולם, כולל כמה מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כל הפעילות החינוכית וחומרי ההכשרה ליחידות אלה מתואמים ומופקים באמצעות הקתדרה לביו-אתיקה בחיפה".

השלוחה בחיפה עומדת גם מאחורי הכנס העולמי השנתי בביו-אתיקה, שהתקיים השנה בפעם ה-12 בהשתתפות כ-500 מומחים, חוקרי אתיקה, משפטנים, רופאים וסטודנטים לרפואה מכ-60 מדינות.

אבני דרך נוספות הראויות לציון בשנה זו כוללות את פרסום יומן המקרים לשופטים בתחום הביו-אתיקה, שהופק בשיתוף עם הארגון הבינלאומי להכשרה משפטית, וכן השקת תוכנית החינוך בביו-אתיקה לילדים ולבני נוער בישראל ובאיטליה.



שימור הזיכרון

קורס ייחודי פותח צוהר לעולמם של אמנים יהודים שנספו בשואה

מחקר ארכיוני אודות חייהם של אמנים יהודים שחיו בתקופת השואה שופך אור חדש על המגוון העשיר של התרבות היהודית שהתקיימה באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20.

 

 

במסגרת המאמץ לעודד דור חדש של חוקרים ומחנכים בתחום השואה, השיק מכון שטרוליץ' לחקר השואה באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אריה כוכבי, את תוכנית ויס-לבנת הבינלאומית לתואר שני בלימודי השואה, היחידה מסוגה בישראל שבה כל ההוראה מתבצעת בשפה האנגלית.

קורס חדש שנפתח השנה במסגרת התוכנית עוסק בתחום שכמעט לא נחקר – אמנים יהודיים שפעלו בתקופת מלחמת העולם השנייה. במסגרת הקורס 'ניסיון באוצרות', שאותו מעבירה ד"ר רחל פרי, מתנסים הסטודנטים במחקר ארכיוני במוזיאון הכט, בניסיון להבין את הרקע החברתי, הדתי והפוליטי של אמנים יהודים בני התקופה. בין היתר חקרו הסטודנטים את אוסף האמנות הפרטי של ד"ר אוסקר גז, הכולל 130 עבודות של 18 אמנים יהודים לא מוכרים ברובם, שנספו בשואה ועבודותיהם נאספו בפריז לאחר המלחמה ונתרמו לאחרונה למוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. הסטודנטים אף נפגשו עם בנו של אוסקר גז, קלוד גז, וסיפרו לו על ממצאיהם.

"לימוד העבודות המקוריות מאפשר לנו לפתוח חלון אל הסיפורים האישיים של האמנים", אומרת בוגרת התוכנית, מרדית' סקוט. סקוט חקרה את עבודות האמנות של אדולף פדר, שעבר מאודסה לפריס ונשלח משם למחנה הריכוז דראנסי יחד עם אשתו. הוא המשיך לצייר במחנה, ואשתו הצליחה להבריח את העבודות מהמחנה ולהצילן בתום המלחמה.

תוכנית ויס-לבנת מושכת סטודנטים מוכשרים מכל העולם – ארה"ב, אירופה ואף אוסטרליה, סין וקמבודיה. "הסטודנטים נהנים מהזדמנויות חניכה ייחודיות, מסמינרים ומסיורים בחו"ל שמוצעים בשיתוף פעולה עם מוזיאוני שואה מובילים וארכיונים בישראל, גרמניה, פולין, בריטניה וארה"ב", מסביר פרופ' כוכבי.

התוכנית נקראת בין היתר על שמו של יצחק לבנת ז"ל ומופעלת בתמיכת בנו, ד"ר דורון לבנת, חבר בחבר הנאמנים ובעל תואר ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה מ-2016. עוד תרמו בנדיבות לתוכנית קרן עזריאלי מקנדה, מרקוס וקרול ויינשטיין, הקרן לזכר יעקב מושקוביץ וולדיסלאבה, קרן רוז וזיגמונד סטרוליץ' ומשפחת שאפל.

מכון שטרוליץ' לחקר השואה מוקדש לעידוד מחקר בין-תחומי והוראת השואה באמצעות טיפוח שיתופי פעולה אקדמיים בין אוניברסיטאות, מוסדות מחקר ומוזיאונים בארץ ובעולם. בנוסף הוא מוציא לאור את כתב העת הבינלאומי 'דפים' שמפרסם מחקרים בנושא השואה כדי לעודד תחומי מחקר חדשים ולספק במה אקדמית לחוקרים צעירים וותיקים העוסקים בתחום.



אינטימיות קבוצתית

מחקר: שיחות וואטסאפ מאפשרות לבני נוער לחוות מרחב חם, אנושי ושוויוני

מחקר חדש שערך ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל, גילה כי קבוצות וואטסאפ כיתתיות מעניקות לבני נוער מרחב שבו הם חשים שהם מסוגלים ליצור קשרים קרובים ופתוחים יותר, והדבר מאפשר להם להתבטא בצורה שבה לא היו מתבטאים במרחב הלא וירטואלי.

"קבוצות וואטסאפ תוארו על-ידי משתתפים במחקר כמרחב שבו יש כבוד לשפה וקיימים בו מונחים וסימנים מוסכמים על כלל המשתתפים", מסביר ד"ר קיזל ומוסיף: "השיחות  מבוססות על אמון בין חברי הקבוצה שמחזק את הקשר".

בני נוער בכל העולם משתמשים באפליקציית וואטסאפ כאמצעי תקשורת בין אישית וקבוצתית, כשרבים מהם מבלים שעות רבות בעולם הווירטואלי, בייחוד כשהם נמצאים לבד בחדרם בשעות הערב והלילה. במחקר ביקש ד"ר קיזל להבין את הדרך שבה בני נוער חווים את המרחב הווירטואלי. 2 קבוצות של בנים ובנות, האחת בגילאים 16-17 והשנייה בגילאים 14-15.

המשתתפים התנסו בקהילת חקר פילוסופית, מתודה המוכרת ברחבי העולם ושבמסגרתה ילדים ונערים יושבים במעגל ומנתחים טקסטים באופן פילוסופי. הפעם הם ישבו במעגל ושיתפו (לאחר שקיבלו את הסכמת חבריהם לכיתה וללא ציון פרטיהם המזהים) טקסטים משיחות בקבוצת וואסטאפ כיתתית. קהילת החקר הפילוסופית דנה בשאלות הבאות: "מה אתה מרגיש כלפי מערכות היחסים שנוצרו במרחב הווירטואלי?", "במה הקבוצה תורמת לך?", "מה הקבוצה לא נותנת לך?", "במה נבדלת הקבוצה הזו מקבוצות שלא מנוהלות ברשת?".

מניתוח השיחות ניתן ללמוד כי  המשתתפים התייחסו לחלל הווירטואלי כמקום שמאפשר להם קירבה יתרה ומאפשר יחסים לא רשמיים. "בדרך כלל בוואטסאפ אני מרגיש שאני לא נשפט, בייחוד כשאין קשר עין או מגע של גוף, אלא רק מילים וסימנים. הדבר גורם לי להרגיש יותר אינטימיות וביטחון. אני חושף את עצמי יותר  אבל אני לא מובך, אולי בגלל שאני לא רואה את התגובות הפיזיות", כך אמר אחד המשתתפים במחקר. משתתפת אחרת סיפרה שקבוצת הוואטסאפ שבה היא חברה פועלת בעיקר בשעות הערב המאוחרות. "זה יותר אינטימי ואישי, בגלל שבדרך כלל אנחנו מסתירים דברים מאנשים שאנו חיים איתם, הורים ואחים.הקבוצה היא מקום שבו אני יכולה לכתוב בלי שאף אחד ישמע אותי, וזה אינטימי. לעיתים קרובות אני הולכת לישון עם ההרגשה שהייתי עם החברים שלי בקשר מאוד קרוב. זה נשמע מוזר, כי אני לא באמת איתם, אבל אני בעצם כן".

עוד עולה מהמחקר, כי קבוצת וואטסאפ נחווית אצל בני נוער כמרחב ששובר את החלוקה ההירארכית שנוצרת בבית הספר: המרחב הבית ספרי מחלק את הכיתה לקבוצות וחברויות קבועות – על בסיס מעמד סוציו-אקונומי, חוגים משותפים, מגמות לימוד וכד' – לעומת קבוצות הוואטסאפ ששוברות חלוקות אלה והופכות את הכיתה לקבוצה הומוגנית.

"בכיתה אני לא ניגש לכל אחד, כי אני לא מרגיש שאני יכול לעשות זאת משום שיש קבוצות ותת קבוצות מגובשות וברורות", סיפר אחד הילדים והוסיף: "יש סדר ברור בקבוצות האלה ומעט מאוד תנועה של ילדים בין קבוצה לקבוצה. למעשה, תוך כמה חודשים מתחילת הלימודים כל אחד כבר ידע לאיזה קבוצה הוא שייך ומה מעמדו בקבוצה זו. בקבוצת וואטסאפ, לעומת זה, כל אחד יכול לדבר עם כל אחד אחר. האפליקציה שוברת את החומות שאנחנו מציבים בינינו בכיתה. הקבוצה בוואטסאפ היא כמו יום גיבוש כיתתי".

ממצא אחר שעולה מהמחק הוא כי בני נוער חשים שהשימוש באייקונים ובאימוג'ים עשיר יותר ממחוות פיזיות. "כשאנחנו בבית אנחנו לא תמיד יכולים לחבק ולנשק כי זה מאוד אינטימי וחושפני. בוואטסאפ בנים ובנות משתמשים בסימנים כדי להראות מחוות פיזיות שלא היינו מעיזים להשתמש בהן בחיי היום יום. "כתוצאה מכך אני מרגיש יותר ישיר מאז שהתחלתי להשתמש בוואטסאפ", אמר אחד המשתתפים.

לדברי ד"ר קיזל, המחקר מגלה שהמרחב הווירטואלי מאפשר לבני נוער אינטימיות שבאה לידי ביטוי במתן ובקבלת תמיכה מחברים לכיתה. "המרחב החברתי שנוצר בקבוצת וואטסאפ הוא חם ואנושי", אומר קיזל. ואחת המשתתפות סיכמה: "הוואטסאפ הוא מקום שבו אנחנו יכולים לצעוק ולהיות עצמנו. אנחנו לא לבד - אנחנו ביחד כקבוצה".



נפגשנו, התרגשנו



כחלון חשף את תוכנית "נטו לתעשייה" בפורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה

שר האוצר בחר במפגש פורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה כבמה לחשיפת התוכנית "נטו לתעשייה", שמטרתה לסייע לתעשיינים וליצואנים. "נסגור חבילה מאד מעניינת כדי לעזור לתעשיינים שעוברים תקופה קשה בגלל שער השקל הגבוה", אמר כחלון במפגש הפורום, שהתקיים בסוף יוני במלון הילטון בתל-אביב. השר הוסיף: "יש כמה רעיונות, שאני לא רוצה להיכנס אליהם כרגע. כפי שיש 'נטו משפחה', יהיה 'נטו תעשייה', שתחזק את התעשיינים והיצואנים".

במהלך האירוע היוקרתי, שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת, רמז כחלון על תרגיל גניבת קרדיט מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין קצבאות הנכים. באמצע מפגש הפורום הגיש לשר אחד מעוזריו פתק שבישר על כך שראש הממשלה אימץ את מתווה שר האוצר לקצבאות הנכים, כולל הצמדה לשכר מינימום. שר האוצר קטע את דבריו כדי לספר לנוכחים על ההודעה, והוסיף בבדיחות הדעת: "אני מבקש מהטלוויזיה לא לצלם כדי שהקרדיט לא יעבור". לאחר מכן הוסיף כחלון כי התנהלות ראש הממשלה מזכירה לו את שיטות העבודה של אריאל שרון, שהיה מוציא הודעות על חיסול טרוריסטים באמצע ישיבות מרכז הליכוד.

מאוחר יותר השיב שר האוצר לשאלות עיתונאים, ואמר כי "המתווה שהוצג בתום עבודה קשה ומקצועית עם ארגוני נכים וארגונים חברתיים הוצג לפני כחודש לראש הממשלה ולכמה חברי כנסת, והוא מתייחס להעלאת קצבת הנכים בהבשלה מלאה ל-4,000 שקל בחודש".

לצפייה בגלריית התמונות המלאה כאן

בתמונה מימין לשמאל: שירה בן-אור, מולי אדן, השר משה כחלון, פרופ' רון רובין, דורון לבנת


מלגות ופרסים על שם עו"ד יוסף פתאל ז"ל

21 מלגות לסטודנטים מצטיינים ושני פרסים בתחום חקר המשפט על-שם עו"ד יוסף פתאל ז"ל חולקו בחודש מאי זו השנה הרביעית, בטקס מרגש במעמד שני בניו של יוסף פתאל, דוד ואיציק. השניים הקימו את קרן המלגות במסגרת פעילותם באגודת ידידי האוניברסיטה בישראל. בטקס השתתף גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט ד"ר אשר גרוניס, שעמד בראש הוועדה שבחרה את חתני הפרס – פרופ' מיכל אלברשטיין מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' איסי רוזן צבי מאוניברסיטת תל-אביב.

באירוע סיפר איציק פתאל על החשיבות הרבה שייחס אביו לעזרה לחלשים ולאחריות חברתית, ודאג תמיד לסייע גם לאלה שלא היה בכוחם לשלם עבור שירותיו.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, הודה למשפחת פתאל ואמר כי "דוד ואיציק פתאל שמו להם למטרה לקדם את אוניברסיטת חיפה ואת חוקריה. מסירותם מהווה דוגמה ומופת לשותפות בין מוסד אקדמי מוביל לבין משפחה שסימנה את האקדמיה הישראלית ואת המחקר המקומי כהשקעה בטוחה".

בתמונה מימין לשמאל: איציק פתאל, דוד פתאל, שירה בן-אור


בתמונה מימין לשמאל: ד"ר אשר גרוניס, פרופ' רון רובין, איבון היימס, דוד פתאל, איציק פתאל


האסיפה השנתית של אגודת הידידים

האסיפה הכללית השנתית של אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל התקיימה בחודש יוני במעמד נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, ובהשתתפות חברי ההנהלה וידידי האוניברסיטה. מנכ"לית האגודה, שירה בן-אור, סקרה את מטרות האגודה והפעילות המתוכננת לשנה הקרובה. את האסיפה חתם סגן הנשיא ודיקן הרשות למחקר, פרופ' עדו יצחקי, בהרצאה מרתקת בנושא: "השריפה בכרמל - לא מה שחשבתם!"

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' עידו יצחקי, ניר דגן, שירה בן אור




בוגרת בפסגה



אל"מ (מיל.) אהובה ינאי, מנכ"לית
ארגון 'מתן – משקיעים בקהילה', למדה מדע המדינה

 

כיצד את זוכרת את הלימודים באוניברסיטת חיפה?

למדתי באוניברסיטה במהלך שירות קבע, וזה היה מאוד מהנה. למרת התובענות של הלימודים, הם העשירו את עולמי ולא חוויתי אותם כקושי. ככל שהלימודים דרשו ממני יותר, כך נהניתי מהם יותר.

 

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה מיוחדת?

למדתי אצל שורה של מרצים טובים, ואני לא יכולה לנקוב בשם מסוים. כולם היו טובים בתחומם. קבוצת הסטודנטים שלמדתי איתה הייתה מאוד מעורבת וכללה בין היתר סטודנטים מבוגרים עם הרבה ניסיון. זה היה שילוב מאוד מעניין, ואני זוכרת שיחות רבות וויכוחים בנושאים שתרמו ללימודים.

 

כיצד התואר שלמדת במדע המדינה סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

החל משנת 2001 אני משמשת כמנכ"לית מתן, גוף שמחבר בין עסקים לתרומה לקהילה, ובנוסף אני דירקטורית בנמל אשדוד ובמקביל מבצעת תפקידים נוספים. התואר שלמדתי תרם נקודת מבט חדשה או אחרת לכל אחד מהתפקידים שמילאתי, וסייע רבות להתחדשות האישית שלי. המרצים הביאו איתם זוויות שונות של הסתכלות על העולם, והחשיפה אליהם היוותה חלק מהבנייה שלי כאדם בוגר.

 

מה היית ממליצה למי שמתלבט אם ללמוד לתואר במדע המדינה?

זהו מסלול לימודים שמקנה בסיס להבנה ברמת מיקרו ומקרו, וגם פותח צוהר לעולם הרחב, מעבר לסביבה הקרובה. תואר במדע המדינה הוא חלק מהשכלה בסיסית רחבה שטובה לכל אקדמאי, בנוסף או במקביל לתואר אחר. הלימודים לא רק העשירו אותי בידע, אלא גם נתנו לי כלים להתבוננות ולגישה לנושאים רחבים אחרים, והוסיפו לי ממדים של רוחב ועומק.

 

באיזו מידה את רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בקידום האוניברסיטה?

באופן אישי אשמח להיות מנטורית למישהו ששואף לעולם התוכן שלי כיום – תחום הארגונים החברתיים.

 

מילה לסיום?

סטודנטים בוגרים יוצאים היום לעולם ששונה מאוד מהעולם שאנחנו יצאנו אליו. עם זאת, האתגר האנושי במציאת סיפוק אישי לכל אדם עדיין קיים, וכולנו רוצים להביא ערך מוסף לנושא שבחרנו לעסוק בו. הטכנולוגיה לא שינתה את החשיבה האנושית ואת העיקרון הבסיסי הזה.




מפגשים מהסוג האקדמי