שלום רב,

שנת הלימודים תשע"ח עומדת בפתח, ושוב הקמפוס שוקק בפעילות תוססת.

התוכניות להפיכת אוניברסיטת חיפה למולטיברסיטה הראשונה בישראל אינן נחות לרגע. בחודש ספטמבר התארחה אצלנו לביקור גומלין משלחת של אנשי אקדמיה ותעשייה מסין, שחתמה על ההסכם להקמת המכון ליישומי בינה מלאכותית בחיפה, בהשקעה של 10 מיליון דולר.

במקביל אירחנו בקמפוס משלחת מקצועית של משרד החקלאות בראשות השר אורי אריאל, כדי לקדם את היוזמה להקים פקולטה חדשה לחקלאות בגליל.

בתחום המחקר, הושקה לאחרונה בעומק הים מול חופי חיפה תחנת ניטור ימי יחידה מסוגה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טקסס A&M. התחנה משגרת בשידור חי נתונים מעומק של כקילומטר וחצי אל חדר הבקרה בבית הספר למדעי הים – ומשם לאינטרנט – ותספק תובנות מחקריות חדשות כמו גם התראות מפני צונמי ואסונות טבע אחרים.

כל אלה הם אך טעימה מהחדשות שעליהן תוכלו לקרוא בהרחבה באיגרת זו.

במקביל אני מבקשת לעדכן אתכם על הצטרפות שתי עובדות חדשות באגודת הידידים – לירון שגיא-כהן המשמשת כסמנכ"לית האגודה, שתפקידה לחזק את הקשר עם ידידינו בחיפה ובאזור הצפון. צפו לשפע פעילויות ואירועים.

טל קומיסר, מנהלת את ארגון הבוגרים ותפעל במרץ להרחיב את הפעילות ולרתום בוגרים לקשר עמוק יותר עם האוניברסיטה.

 

מכולנו באגודת הידידים, חג שמח ושנה טובה ומתוקה לכם וליקיריכם.

שלכם,

שירה בן-אור
מנכ"לית אגודת הידידים
של אוניברסיטת חיפה בישראל



פתיחה



הקמת מכון בינה מלאכותית

נחתם ההסכם להקמת המכון ליישומי בינה מלאכותית

ההסכם להקמת מכון ליישומי בינה מלאכותית, בשיתוף עם המכון לאוטומציה באקדמיה הסינית למדעים בבייג'ינג, נחתם בחודש ספטמבר במהלך ביקור גומלין שערכה משלחת מסין באוניברסיטת חיפה. נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, והרקטור פרופ' גוסטבו מש, אירחו בקמפוס את המשלחת בראשות איש העסקים הסיני ז'ונג צ'ינג הו, לקראת הקמתו של המכון החדש – פרי יוזמה משותפת לאוניברסיטת חיפה ולגופים אקדמיים ומסחריים בסין, הכוללת הקמה של שלושה מכונים מקבילים – אחד בחיפה ושניים בסין. במהלך הביקור חתמו האורחים ונציגי האוניברסיטה על ההסכם להקמת המכון בחיפה, בהשקעה של כ-10 מיליון דולר. הנשיא פרופ' רובין אמר לאורחים כי "שיתוף הפעולה האסטרטגי עם גורמים באקדמיה ובתעשייה הסינית הוא מהלך טבעי עבור אוניברסיטת חיפה, שהיא מוסד אקדמי בינלאומי מוביל." הוא הוסיף שחתימת ההסכם היא מהלך אחד מבין סדרה של יוזמות שבהן מעורבת האוניברסיטה עם שותפים באסיה. "אין לי ספק כי הפעילות במכונים המשותפים תניב תוצאות מחקריות משמעויות, הן עבור ישראל והן עבור סין", סיכם פרופ' רובין.

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' רון רובין, ז'ונג צ'ינג הו ופרופ' גוסטבו מש

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' רון רובין, ז'ונג צ'ינג הו ופרופ' גוסטבו מש

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' רון רובין, ז'ונג צ'ינג הו


הקמת פקולטה לחקלאות בחיפה

יוזמה להקמת פקולטה חדשה לחקלאות בחיפה

משרד החקלאות מניע מהלך להקמתה של פקולטה חדשה לחקלאות באוניברסיטת חיפה. דיונים אינטנסיביים בין משרד החקלאות לנציגי האוניברסיטה בחודשים האחרונים מכינים את הקרקע למהלך. צוות מקצועי של משרד החקלאות, בראשות השר אורי אריאל, ערך בסוף חודש ספטמבר ביקור מקיף באוניברסיטה כדי לדון בהיבטים המעשיים של היוזמה. במסגרת הביקור נועדו נציגי משרד החקלאות עם הנהלת האוניברסיטה – הנשיא פרופ' רון רובין, יו"ר הוועד המנהל מולי אדן, והרקטור פרופ' גוסטבו מש, וכן עם חוקרים בכירים בתחום החקלאות.

התוכנית להקמת פקולטה לחקלאות נועדה להתמודד עם מצב שבו פועלת בישראל פקולטה אחת לחקלאות בלבד, ותחומים רבים בחקר החקלאות והסביבה אינם זוכים למעטפת אקדמית. כך למשל, חסרה מסגרת אקדמית לחקר חקלאות ימית, תחום שאוניברסיטת חיפה מטפחת ושבו היא זוכה להצלחה ולהכרה בינלאומית.
במהלך הביקור אמר השר אריאל כי "משרד החקלאות שם לו למטרה לפתח את צפון הארץ ולטפח את אוניברסיטת חיפה, שהיא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים באזור." השר הוסיף: "בהכירי את האתגרים העומדים בפנינו, בישראל ובעולם, במונחים של מצוקת מזון ומקורות אנרגייה טבעיים, אני בטוח שהאוניברסיטה תדע לתת מענה ראוי בשנים הקרובות. עתידה של מדינת ישראל, כמו גם של חלקים נרחבים נוספים בעולם, נמצא בים. מקורות המזון והאנרגיה בעתיד יגיעו משם. הקמת פקולטה לחקלאות בחיפה תקדם את מדע הסביבה והמזון, ותניע קדימה את הצפון ואת מדינת ישראל כולה", סיכם השר. 
פרופ' רובין חיזק את דברי השר ואמר כי "המחקר החקלאי באוניברסיטת חיפה מתמקד בחקלאות אקולוגית, בהגנת הצומח, בהשבחה וטיפוח צמחים, ובשימוש בטכנולוגיות חדישות. כל אלה מדגימים את המחקר הבינתחומי הייחודי שמתקיים באוניברסיטה". פרופ' רובין הוסיף כי "אם תקום פקולטה לחקלאות באוניברסיטת חיפה, היא תמוקם מחוץ לקמפוס המרכזי, ככל הנראה בגליל. צעד זה ידגיש את המחויבות שלנו לחיזוק צפון הארץ, במסגרת המולטיברסיטה הראשונה בישראל."

לקריאה נוספת לחץ כאן

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' רון רובין, השר אורי אריאל ופרופ' גוסטבו מש



חדשות בפסגה



ממעמקים, בשידור חי

מערכת ניטור ימי ייחודית הושקה בחיפה ותספק
תובנות חדשניות והתראות מפני צונאמי ואסונות אקולוגיים
 

מערכת ניטור ימית חדשנית, פרי שיתוף פעולה של אוניברסיטת חיפה עם אוניברסיטת טקסס A&M, הושקה בחודש יולי עם הטלת המצוף הראשון בשמורת הטבע אכזיב.
מערכת הניטור הימי THEMO כוללת מערך של מצופים ייחודיים שעליהם חיישנים לניטור מאפיינים כימיים, ביולוגיים, מטאורולוגיים ואקוסטיים מפני הים ועד קרקעיתו. המערכת כוללת שתי תחנות רדיו, אחת רדודה שתוצב בעומק של 125 מטרים מתחת לפני הים כ-9 קילומטרים מהחוף באיזור קניון אכזיב ממערב לנהריה, והשנייה שתוצב בעומק של 1,425 מטרים, כ-50 קילומטר צפונית-מערבית לחיפה. מערכת דומה נוספת מוצבת במפרץ מקסיקו.
פיתוחה של המערכת, בעלות של כ-23 מיליון שקלים, ארך כשנתיים, והיא כוללת יכולת שידור דו-כיוונית בזמן אמת לתחנת חוף הממוקמת בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. הנתונים שנקלטים בשתי המערכות, בחיפה ובמפרץ מקסיקו, מוצגים על גבי שמונה מסכי ענק בתחנת החוף, והמידע שנאסף גם מועבר ישירות לאתר מקוון וניתן להורדה בצורה חופשית.
ד״ר רועי דיאמנט, האחראי על הפרויקט, מסביר כי מדובר במערכת ראשונה מסוגה שממוקמת רחוק מהחוף ומסוגלת להעביר מידע בזמן אמת ישירות ממעמקי הים. לדבריו, "המערכת תספק מדידות רצופות וארוכות טווח, ותהווה מקור מידע אמין לניטור הסביבה הימית. באמצעות המידע שישודר בזמן אמת, החוקרים יוכלו להתריע מבעוד מועד על שינויים דרסטיים בכל עמודת המים, כדוגמת זיהומים, עכירות או סכנת צונאמי – אירועים שאינם ניתנים לצפייה מהחוף". דיאמנט מוסיף, כי המערכת נבנתה כפלטפורמה לפיתוחים טכנולוגיים ימיים נוספים, כדוגמת מערכת המשלבת גלאים אופטיים ואקוסטיים לגילוי וסיווג טורפים ימיים, צבי ים ומדוזות. מערכות נוספות שיתווספו בעתיד יאפשרו להרחיב את טווח הניטור בעזרת רובוטים תת-ימיים.
למרות המרחק העצום בין מפרץ מקסיקו לים התיכון, השוכנים בקצוות שונים של העולם, קיים דמיון רב בין השניים, והמידע שיתקבל מהמערכת יספק הזדמנות ייחודית לניתוח השוואתי ביניהם. כתוצאה מכך יש למחקר חשיבות גלובאלית, והחוקרים מצפים כי הוא יוביל למסקנות חשובות ביחס לסביבה, לתעשייה ולאוכלוסייה בקרבת חופים אלה.
ראש החוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, פרופ' מורל גרופר, אומר כי "באמצעות המערכת ניתן יהיה להעריך בדיוק רב את זרמי המים, להגיע לתובנות חדשות ולהיערך טוב יותר למקרים של אסונות אקולוגיים ואפילו לצמצם את נזקיהם בזמן אמת." המערכת החדשה היא סנונית ראשונה לשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת חיפה לאוניברסיטת טקסס A&M. בקרוב ייחתם הסכם לתואר דוקטורט משותף בין האוניברסיטאות, וחוקרים משני המוסדות ישתפו פעולה בפרויקטים שאפתניים בתחום המחקר הימי. לדברי פרופ׳ טוני נאפ מאוניברסיטת טקסס A&M, המערכת ממלאת חסר שבלט בעת דליפת הנפט במפרץ מקסיקו בשנת 2010. המידע שיתקבל באמצעותה יאפשר לחוקרים משתי האוניברסיטאות לאשש מודלים של תנועת זרמי הים, לנטר התפשטות חלקיקי חול באגן המזרחי של הים התיכון וללמוד על מאפיינים ביולוגיים וכימיים של הסביבה הימית במעמקי הים. המדידים המטאורולוגיים במערכת, בשיתוף עם המכון המטאורולוגי, ישמשו כתחנה מטאורולוגית ייחודית הרחק מהחוף. "בית הספר למדעי הים של האוניברסיטה ממשיך להוביל את המחקר החדשני בתחומי הים התיכון, באמצעות שימוש בטכנולוגיות ימיות שטרם נראו בישראל'', אומר נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין. ''הודות לשיתוף הפעולה עם אוניברסיטת טקסס, נוכל להגיע לקרקעית הים ולהתריע מבעוד מועד על זיהומים ואסונות אקולוגיים שמסכנים אותנו ואת המדינות השכנות לנו".

לידיעה בפורטל הישראלי לחקלאות, טבע וסביבה - http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6724&mytemplate=tp2




אנטי אייג'ינג

השבחה גנטית מנסה להאריך את תוחלת החיים הבריאים

מיטב החוקרים וחברות הפארמה מנסים לפענח את תהליכי ההזדקנות ולמצוא פתרונות שיעכבו או יעצרו אותם. העיתון הכלכלי גלובס ערך סקירה נרחבת של הטיפולים החדשים המנסים להאריך את חיינו. אחד הפתרונות שנסקרו כולל השבחה גנטית באמצעות תרגום גנים לתרופות.

פרופ' גיל עצמון, מומחה לגנטיקה ולאפיגנטיקה של הזקנה מאוניברסיטת חיפה וחוקר במכון לחקר הזקנה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, שמחקרו עוסק בנושאים אלה,  מדגיש שהמטרה בהשבחה גנטית היא הארכת תוחלת החיים הבריאה ודחייה משמעותית של מחלות תלויות גיל כמו אלצהיימר ופרקינסון לגילאים מאוחרים מאוד, "כך שאנשים יחיו את הרוב המכריע של חייהם בצורה תקינה ובריאה, ואילו השלב הסופי של חייהם יהיה קצר מאוד."

לכתבה המלאה בגלובס, לחץ כאן

 



מזג האוויר והבורסה

מרכז חדש למחקר התנהגותי-כלכלי יפענח את
ההשפעה של גורמים חיצוניים על התנהגות כלכלית

 "מחקרים עדכניים מגלים שגורמים חיצוניים כמו פרסומות, מזג האוויר ואפילו חילופי העונות עשויים להשפיע על דפוסי ההתנהגות של משקיעים בשוק ההון. גורמים אלה מתעלים את האסוציאציות שלנו ומשפיעים על מצבי רוח וגישות להשקעה, וכך משפיעים על ההחלטות שלנו" – כך מסביר פרופ' דורון קליגר, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת חיפה העומד גם בראש המרכז החדש למחקר התנהגותי וכלכלי (Finance and Behavioral Economics Research Center - FiBER).
"למזג אוויר מעונן לעומת שמש זורחת", הוא מסביר, "לשעת היום ואפילו לחדשות רעות או לסיפורים אופטימיים – לכולם השפעה פסיכולוגית על האופן שבו אנו מעבדים מידע ומקבלים החלטות לגבי סיכון".
קליגר, מומחה לכלכלה התנהגותית, משתמש במידע שנאסף בניסויים בזמן אמת כדי לנטר את השפעתם של פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות על ההתנהגות במצבים כלכליים אמיתיים, כמו השקעות והחלטות כלכליות אחרות.
המרכז החדש, הוא אומר, יקשר בין הקהילה האקדמית לציבור ולמגזר הפרטי במטרה לשפר את החקיקה להגנת משקיעים ולקדם את פיתוחם של כלים ומוצרים טובים יותר.

 לכתבה המלאה (באנגלית) -
http://magazine.haifa.ac.il/index.php/inside/48-uuuu




העלו חרס

כלי נדיר בן 7,200 שנה חושף פולחן
אגירת מזון ייחודי בעמק הירדן

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם המכון הארכיאולוגי בברלין, מצאו בחפירות ביישוב הפרהיסטורי תל צף בעמק הירדן כלי חרס יחיד במינו המתוארך ללפני 7,200 שנים, שחושף לראשונה את הצד הטקסי-דתי, ואולי אף הפוליטי, של אגירת מזון בחברות אנושיות במזרח הקדום. "הממצאים בתל צף מהווים עדות ראשונה לקשר בין אגירת מזון בקנה מידה גדול מאד לבין פולחן הקשור בהצלחה של האחסון ושמירה על  התוצרת החקלאית שנאגרה", מסביר בראיון ל-Ynet פרופ' דני רוזנברג מהמכון ע"ש זינמן לארכיאולוגיה, שעומד בראש פרויקט המחקר בתל צף.

לקריאת הראיון המלא – לחץ כאן
לידיעה בנושא בישראל היום – לחץ כאן.
לידיעה במעריב – לחץ כאן

פרופ' דני רוזנברג עם הכד שהתגלה בתל צף



הבית של כוחות הביטחון

30 צוערי קורס חובלים הוסמכו כבוגרי החוג למדעי החברה

30 צוערי קורס חובלים של חיל הים הוסמכו כבוגרי אוניברסיטת חיפה בטקס שנערך באודיטוריום הכט בחודש ספטמבר. הבוגרים הטריים קיבלו את התואר מידי דיקן הפקולטה למדעי החברה פרופ' ערן ויגודה-גדות, מנהלת תכנית החובלים פרופ' אנבל הרצוג, ומפקדיהם מחיל הים. שניים מהצוערים סיימו את התואר בהצטיינות, ואחד בהצטיינות יתרה. לפני האירוע סיירו הצוערים ובני משפחותיהם במוזיאון הכט, למדו על התרבות הפיניקית של יורדי הים והתרשמו מהספינה העתיקה ממעגן מיכאל. זהו המחזור השביעי שמסיים את לימודיו בבית הספר למדע המדינה, כאשר לפני כן למדו הצוערים בחוג ללימודים רב-תחומיים.



לא לאישי ציבור בלבד

מה משמעות המונח שימוע ומי זכאי לו?

המושג שימוע מופיע בחדשות לעיתים תכופות במיוחד כשמדובר באישים בעלי שם. לאחרונה הוא עלה לכותרות עם השימוע הצפוי לרעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בפרשת המעונות. מי זוכה לשימוע וכיצד נולד מוסד זה? "במקור נועד השימוע נועד לאנשי ציבור בלבד, מתוך הנחה שהעמדה לדין של איש ציבור פוגעת בו. סנגורים בשימוע לרוב יחשפו את קו ההגנה, כך שהתביעה תבין שהסיכוי להצלחה בכתב האישום אינם גבוהים" - כך הסביר פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים וראש המרכז לחקר פשיעה באוניברסיטת חיפה בראיון לתכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10. גזל-אייל הסביר, כי זו הסיבה לכך שבמקרים רבים מוצעת במהלך השימוע חלופה במקום הגשת כתב אישום. פרופ' גזל-אייל גם פרסם טור דעה בנושא בעיתון "הארץ", תחת הכותרת "ניצנים של מתינות".



נפגשנו, התרגשנו



נגידת בנק ישראל פרסה את חזונה לכלכלת ישראל בפני פורום בכירי המשק

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הציגה במפגש פורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה את חזון בנק ישראל בנוגע לכלכלת ישראל. מוזמני הפורום, המורכב מבכירי המשק, הקשיבו בעניין רב לדבריה של הנגידה בנושאים כלכליים שונים ומגוונים.
"למדיניות הריבית הנמוכה היתה תרומה לעליית מחירי הדיור, אבל הגורם העיקרי הוא הביקוש וההיצע", אמרה הנגידה בהתייחס לעליית מחירי הדיור בפורום שהתקיים בספטמבר במלון הילטון בתל-אביב. הנגידה הוסיפה, כי "התפנית במחירי הדירות החלה ב-2007, ולקח הרבה זמן עד שהיקפי הבנייה הדביקו את הקצב. זה נבע מכך שהמדינה, ששולטת בקרקעות, לא שיחררה קרקע לבנייה בקצב מהיר מספיק. מאז השחרור הואץ, והקצב כיום מספק."
במהלך האירוע היוקרתי התייחסה הנגידה למצבו הטוב של המשק הישראלי. עם זאת היא הביעה חשש בנוגע לעתיד, בעיקר על רקע מיומנויות נמוכות של חלק גדול מהעובדים ופערים בכישורים שלטענתה מערכת החינוך לא מטפלת בהם כראוי.
מאוחר יותר השיבה הנגידה לשאלות חברי הפורום. בין היתר התייחסה הנגידה לשאלה שנגעה לתשלום מס בדולרים, בהקשר למכירת מובילאיי לאינטל ותשלום המס במטבע זר.  "בנק ישראל נמצא בדיאלוג עם הממשלה לגבי האפשרות של תשלום מס בדולרים למדינת ישראל ביחס לעסקאות שנעשות מול גופים מחו"ל", אמרה הנגידה.

לצפייה בגלריית תמונות מהאירוע - לחץ כאן
קישורים לידיעות אודות דברי הנגידה בפורום בכירי המשק -
דה מרקר
כלכליסט

בתמונה מימין לשמאל: שירה בן-אור, פרופ' רון רובין, ד"ר קרנית פלוג, מולי אדן

בתמונה: שולחן פורום בכירי המשק


חכמים בלילה: ליל המדענים בסימן הקוד האנושי 2050

חכמים בלילה: ליל המדענים בסימן הקוד האנושי 2050

אירוע ליל המדענים 2017 התקיים בסוף ספטמבר בסימן "הקוד האנושי 2050". מאות מתושבי חיפה ואורחים מחוצה לה השתתפו בערב, שבחן את האופציות הצפויות למין האנושי בהיבטים מגוונים. בין היתר נידונו הסוגיות הבאות: מה יהיה עתיד הפסיכותרפיה בעוד כ-30 שנה? האם יהיו יהודים על מאדים? דת בעידן חקר החלל? ועוד.
כמדי שנה התקיימו פעילויות לילדים ומבוגרים כאחד. בין היתר בלטו השנה מופעים של ד"ר מולקולה ולהקת דמנטה בקפה דשא, טורניר XBOX רב משתתפים, במת הרצאות קצרות ובמת הרצאות מרכזיות, תערוכה אורבנית של בוגרי ויצ"ו, הסברים על רפואה עתידנית מפי חוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם, שלל הפעלות ותחנות יצירה בספריית יונס וסוראיה נזריאן ובמוזיאון הכט, מתקנים מתנפחים ועוד.

מידע נוסף ניתן למצוא בדף הפייסבוק של ליל המדענים


מחזור ד' של תוכנית רודרמן הסתיים בהצלחה

תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית ערכה השבוע את מסיבת הסיום של מחזור ד' לתוכנית. 22 בוגרים התכנסו עם מרצים בתוכנית במצפור רבין כדי לסכם שנה מרתקת של עשייה ולמידה. העמותה לכתבי יד ע"ש משפחת בנימין שאפל העניקה לסטודנטים כמתנת פרידה את ספרם של פרופ' יונתן סרנה ובנימין שאפל 'לינקולן והיהודים'. בהצלחה לבוגרי מחזור ד'!



בוגר בפסגה



אבי בלשניקוב

מר אבי בלשניקוב, נציגו בישראל ומנהל עסקיו של איש העסקים האמריקאי רונאלד לאודר (ובעבר, מנכ"ל משרד התקשורת, מנכ"ל הכנסת, יו"ר ערוץ  10 ויו"ר בתי החולים של הדסה), סיים בשנת 1991 תואר BA במדע המדינה.

כיצד אתה זוכר את הלימודים באוניברסיטת חיפה?

תקופת הלימודים זכורה לי היטב עד היום. היא היוותה עבורי חוויה מדהימה, גם באוניברסיטה שמאוד אהבתי ללמוד בה וגם בעיר חיפה. האווירה, הלימודים, המרצים ותחושת הקמפוס זכורים לי לטובה. באותה העת, למדתי לתואר ראשון במדע המדינה והמרצים שלי השפיעו עליי רבות. היום, מניסיוני, אני יכול לומר שרמת הלימודים הייתה גבוהה מאוד, מעניינת ומרתקת.

 האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה מיוחדת?

מבלי לפגוע ביתר המרצים ובכבודם, המרצה שהשפיע עליי הכי הרבה ולמדתי ממנו המון הוא ד"ר יאיר זלמנוביץ'. השיעורים שלו היו מרתקים ומעניינים וגרמו לי לנסות ולהתמודד בזמן הלימודים על תפקיד עוזר פרלמנטרי בכנסת. תחום ההתמחות שלו באותה עת היה ניהול מערכות בריאות בישראל - דבר אשר לימים גרם לי להסכים לכהן כיו"ר מועצת המנהלים של בית חולים הדסה (2013-2014) בתקופתו הקשה ביותר. באותה תקופה נאלצתי ליישם את תכנית ההבראה לבתי החולים שבסופו של דבר הצליחה. הרבה ממה שידעתי ויישמתי בבתי החולים של הדסה שאבתי מהלימודים אצל ד"ר זלמנוביץ' וכן בתפקידים בכירים בשירות המדינה ובסקטור הפרטי. מבחינתי ד"ר זלמנוביץ' הוא המרצה שהשפיע עליי ועל התפתחות הקריירה שלי באופן הכי משמעותי ועד היום כשאני שומע את שמו – אני מצדיע.

 

מרצה נוסף שהשפיע עליי רבות והיה מרתק בהרצאותיו היה פרופ' גבי ויימן שלימד בחוג לתקשורת. הקורסים שלו היו מרתקים וזה השפיע עליי רבות בעתיד כשמוניתי למנכ"ל משרד התקשורת ולימים יו"ר ערוץ 10.

כיצד התואר שלמדת במדע המדינה סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

השיעורים של ד"ר זלמנוביץ' בתחום מדע המדינה והמנהל הציבורי גרמו לי לרצות להתחיל ולעבוד בכנסת ישראל ואולם, לצערי הרב, היות ולא הכירו אותי או שמעו עליי, הכניסה לתפקיד של עוזר פרלמנטרי הייתה בלתי אפשרית. במשך שנה הגשתי את מועמדותי לתפקיד זה ללא הצלחה. בסופו של דבר, ח"כ פרופ' שמעון שטרית הסכים לקבל אותי כעוזר פרלמנטרי עוד במהלך תקופת הלימודים באוניברסיטת חיפה אך בהתנדבות. על מנת לממן את הלימודים עבדתי כפקיד קבלה בבית חולים כרמל בלילות. מעוזר פרלמטרי בהתנדבות מוניתי כעבור מספר שנים למנכ"ל משרד התקשורת ומשם עברתי לכהן כמנכ"ל הכנסת הראשון למשך מספר שנים.

מה היית ממליץ למי שמתלבט אם ללמוד לתואר במדעי המדינה?

אוניברסיטת חיפה הייתה מחלוצות המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ששילבו את הפרקטיקה והאקדמיה עוד לפני שקם המרכז הבינתחומי בהרצליה ומכללות נוספות. בחוג עד היום מלמדים מרצים מהשורה הראשונה עם ניסיון עתיר ידע ולדעתי הקמפוס החיפאי שופע בסטודנטים צעירים, יחד עם אנשי ממשל וצבא שמהווים אינטגרציה מרשימה של החברה בישראל. אם הייתי צריך היום לבחור אוניברסיטה ללמוד בה שוב לא הייתי מהסס ובוחר שנית באוניברסיטת חיפה, זאת למרות שבמשך שלוש השנים האחרונות אני מכהן כחבר הוועד המנהל של הטכניון.

כתושב ערד, בשנה הראשונה באוניברסיטה התגוררתי במעונות הסטודנטים וחשתי את המצוקה הכואבת של הסטודנטים בכל הקשור לדיור ומחיריו. שמחתי שבמסגרת תפקידי בעשור האחרון כנציגו של רונאלד לאודר בישראל התכבדתי, במעמד שר החינוך נפתלי בנט לחנוך את מעונות הסטודנטים היפים והמשוכללים ביותר בטכניון ע"ש רונאלד לאודר. גם בנאומי בעת גזירת הסרט הזכרתי את ימיי במעונות הסטודנטים באוניברסיטת חיפה.

באיזו מידה אתה רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בקידום האוניברסיטה?

כדאי שמדינת ישראל תעתיק את המודל האמריקאי לפיו ארגוני הבוגרים של האוניברסיטאות מהווים חלק חשוב ביותר בהמשך הפיתוח של האוניברסיטאות והמכללות. יש לחזק את ארגון הבוגרים המחזק את הקשר בין הבוגרים ובין האוניברסיטה. זה נכון בכל הקשור לתדמית המוסד, גיוס סטודנטים וכמובן גיוס משאבים ותרומות.




מפגשים מהסוג האקדמי