שלום רב,

חלפה שנה מאז חזרתי לתפקיד מנכ"לית אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל, והזמן חלף כהרף עין: אירוע רודף אירוע, פרויקטים חדשים צצים כפטריות והאוניברסיטה גדלה, מתפתחת ומתקדמת בקצב מסחרר וחסר תקדים.

הדיו עדיין לא יבשה על ההסכם שנחתם עם החברה הסינית Wahaha להקמת מרכז חדשנות ראשון מסוגו בתחום הבינה המלאכותית באוניברסיטת חיפה, וכבר התבשרנו על תרומה של 18 מיליון דולר להקמת 'מרכז תגליות הבריאות ע"ש הלמסלי' בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם והטכניון. במקביל מתקדמת התוכנית להקמת הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם מכללת אורט בראודה, וכמובן עוד פרויקטים רבים קטנים יותר, אך מעניינים לא פחות, שעליהם אני מקווה לבשר לכם בקרוב.

בין שלל החדשות האקדמיות שתמצאו בגיליון הגדוש של הניוזלטר: צוללת אוטונומית של אוניברסיטת חיפה תסייע לברית נאט"ו למנוע פיגועי טרור בים, מדענים מנסים להחליף גנים חולים בבריאים כדי לרפא מחלות, פרויקט ייחודי לצמצום פערים בין יהודים לערבים ובין חילונים לדתיים ועוד.

 

גם הפעילות באגודת הידידים לא שוקטת לרגע. עוד לא נרגענו מההשקה המוצלחת של סדרת המפגשים לידידים ולבוגרים 'ניפגש בקמפוס', וכבר קיימנו עוד מפגש מרתק של פורום בכירי המשק עם שרת המשפטים איילת שקד. בקרוב נעדכן אתכם בתוכנית המפגשים שלנו להמשך השנה.

אני מבקשת להזכיר לכל מי שעדיין לא הצטרף לאגודת הידידים לעשות זאת בקרוב, כדי להתעדכן, להיות מעורב ולהשפיע על הנעשה באוניברסיטה.

קריאה נעימה!

שלכם,

שירה



פתיחה



מחזון למציאות

תרומה של 18 מיליון דולר להקמת
"מגדל תגליות הבריאות על שם הלמסלי"

קרן לאונה והארי הלמסלי החליטה לתרום 18 מיליון דולר לפרויקט "מגדל תגליות הבריאות ע"ש הלמסלי" בקמפוס רמב"ם בחיפה – מרכז למחקר ופיתוח רפואי מתקדם בתחומי ההיי-טק והביו רפואה, שיופעל בשיתוף אוניברסיטת חיפה, הטכניון ובית החולים רמב"ם. 

הקמת "מגדל תגליות הבריאות" תיצור סביבה פורייה לקידום מחקרים רפואיים, פיתוחים ותגליות. הפרויקט יאפשר לפתח רעיונות יצירתיים בתחום הרפואה ברמה האזורית, הלאומית והגלובאלית, לצד שיתוף פעולה אסטרטגי עם התעשייה בתחומים כמו ציוד רפואי, תרופות, מחשוב רפואי וביג דאטה. 
מגדל התגליות החדש יתנשא לגובה של 20 קומות ויכלול בין היתר מרכזי מצוינות ומכונים קליניים של הקריה הרפואית רמב"ם; מכון מחקר ופיתוח שבו יפעלו מרכזי מצוינות בתחומים כמו חקר המוח, סרטן, לב, סכרת, נפרולוגיה, גנטיקה, ציוד רפואי וניתוחים זעיר-פולשניים; מתחם הוראה של אוניברסיטת חיפה שבו יפעלו מעבדות וכיתות לימוד; מתחם חדשנות לחברות הזנק מתחום הבריאות; מתחם של הטכניון שישלב בין תחומי ההנדסה לרפואה; מרכז תערוכות ומבקרים ועוד.

פרופ' רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, ציין כי "תרומתה הנכבדת של קרן הלמסלי תסייע להזניק את החוקרים המצוינים של האוניברסיטה לכדי תרומה משמעותית עוד יותר לפעילות הקלינית ולבריאותם של תושבי הצפון, תושבי ישראל והעולם כולו. חתימת ההסכם היא צעד נוסף בהתרחבות הפיזית והמחקרית של אוניברסיטת חיפה - במסגרת מהלך "הירידה מן ההר" וההפיכה ל"מולטיברסיטה", ואני סמוך כי הפעילות המשותפת של חוקרים מתחומים שונים, יחד עם הרופאים המצוינים של המרכז הרפואי רמב"ם, חממות טכנולוגיות וביו-רפואיות יהווה את הכר הפורה ביותר לפריצות דרך מדעיות משמעותיות". 

נאמן קרן הלמסלי והממונה על פעילותה בישראל, סנדי פרנקל, אמר לאחר ההודעה על הענקת התרומה, כי "מגדל התגליות יהווה תוספת משמעותית לקמפוס של רמב"ם ולקהילת חיפה והאזור כולו. אנחנו גאים להיות שותפים בפרויקט החשוב הזה, שינגיש שירותי בריאות ורווחה בפריפריה הצפונית של ישראל ויחזק את הצפון כולו על ידי יצירת סינרגיה ייחודית בין שלושה מהמוסדות המובילים בישראל – אוניברסיטת חיפה, הטכניון ורמב"ם - עם תעשיות הרפואה והביוטק". פרנקל הוסיף כי "התרומה משקפת את המחויבות המתמשכת של קרן הלמסלי להתעצמות ופיתוח מדינת ישראל, לטובת אזרחי המדינה והאנושות כולה".  

מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, אמר בתגובה: "אני מודה לקרן הלמסלי על התמיכה האדירה בפרויקט. התרומה תקדם אותנו לקראת היעד שהצבנו לעצמנו – הובלה של עתיד הרפואה בעולם כולו והצבתנו בשורה אחת עם מוסדות המחקר הרפואי המובילים בעולם".

הידיעה הביאה להתעניינות מרשימה של כלי תקשורת בארץ ובעולם, בין היתר YNET, כלבו, ניוז חיפה והקריות, ועוד.

הדמייה של מגדל תגליות הבריאות



תגלית ארכיאולוגית חדשה

המאובן האנושי העתיק ביותר 
מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

פרופ' מינה ויינשטיין-עברון מהחוג לארכיאולוגיה והמכון ע"ש זינמן לארכיאולוגיה, הייתה שותפה יחד עם פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, לאחת מהתגליות האנתרופולגיות החשובות של העשורים האחרונים, הודות למאובן שמצאו וממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי SCINCE.

המאובן – עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים – נתגלה במערת מיסליה שעל הר הכרמל. באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הראו החוקרים שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים (או הומו סאפיינס). שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה, מה שהופך את הממצא לעדות הקדומה ביותר לאדם מודרני מחוץ לאפריקה.הממצא החדש משנה לחלוטין את התפיסה המקובלת לגבי הזמן שבו יצא ההומו ספיינס לראשונה מאפריקה.

פרופ' הרשקוביץ מסביר שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן (שני מיליון השנים האחרונות לערך), שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית.התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.

לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200,000 שנה והיגרו ממנה לפני 100,000 שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים, שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.

המחקר זכה לפרסום בארץ ובעולם, בין היתר ב: ישראל היום, וואלה, מעריב, YNET, ג'רוזלם פוסט.

מבט מהצד על הלסת של מיסליה, החלק הבהיר הוא החלק האמיתי.



חדשות בפסגה



זריקת מרץ

37 חוקרים וחוקרות מצטיינים
הצטרפו לסגל האוניברסיטה

בשנה החולפת הצטרפו לסגל האוניברסיטה 37 חוקרות וחוקרים צעירים ומצטיינים, רבים מהם לאחר שהתמחו בכמה מהאוניברסיטאות ומכוני המחקר המובילים בעולם, ובהם סטנפורד, ברקלי ו-NYU.

 

במפגש שקיימה לאחרונה לשכת הרקטור לחברי הסגל החדשים, הציגו הנשיא פרופ' רון רובין, והרקטור פרופ' גוסטבו מש, את החזון האקדמי והמתווה לעתיד האוניברסיטה. פרופ' מש הדגיש את המצוינות האקדמית בהוראה ובמחקר ואת מקומו החשוב של הסגל הצעיר בתחום זה.

סגן הנשיא למחקר, פרופ' עדו יצחקי, הציג בפני המשתתפים את הישגיה המחקריים של האוניברסיטה ואת המדיניות המקיפה לעידוד מחקר. כמו כן סקר יצחקי את מגוון השירותים שמעניקה רשות המחקר.




לא פייק

קורס חדש שמתמקד בפייק ניוז
מעורר עניין רב בארץ ובעולם

קורס שנפתח השנה באוניברסיטה ומתמקד במהפכת הרשתות החברתיות, ובעיקר במושג "פייק ניוז", מעורר עניין רב בארץ ובעולם.

 

"תופעת ה'פייק ניוז' יצרה מציאות שבה אי אפשר להאמין לאף אחד ולשום דבר, מכיוון שאנחנו מוצפים תדיר במידע שאין לנו יכולת לדעת את רמת האמינות שלו", מסביר ד"ר יניב לויתן, מומחה לתקשורת דיגיטלית שמעביר את הקורס, ומוסיף: "אנשים לא מבינים ש-50% מהתעבורה באינטרנט נוצרת על-ידי בוטים (תוכנות אוטומטיות) שבין היתר מייצרים 'פייק-ניוז'. זה לא קורה סתם - יש כמובן מי שמרוויח מהתופעה ומעוניין שהיא תימשך. המצב הנוכחי מציב אתגר רציני מאוד לעתיד המדינות הדמוקרטיות".

ידיעות על הקורס פורסמו ב"מעריב", ב"ג'רוזלם פוסט", ב-Newsweek ועוד, וד"ר לויתן התארח לראיון בתוכנית הרדיו של ניסים משעל.



פסיב- אגרסיב

עישון כפוי מגדיל פי 2.5 את הסיכוי
של נשים ערביות לחלות בסרטן השד

 

 

נשים מהמגזר הערבי שנחשפו לעישון כפוי (פסיבי) נמצאות בסיכון של פי 2.5 לחלות בסרטן השד, בהשוואה לנשים מהמגזר שלא נחשפו לעישון כפוי - כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

"אוכלוסיית הנשים הערביות בישראל חשופה לעישון כפוי בשיעור גבוה מאוד, ולכן יש צורך בקידום תוכניות בקרב אוכלוסייה זו להעלאת המודעות לנזקים הנגרמים כתוצאה מהחשיפה  ולפעול לצמצום העישון הפעיל באוכלוסייה בכלל ובמגזר הערבי בפרט", כך אומרות עורכות המחקר, פרופ' ליטל קינן-בוקר ופרופ' אורנה בראון-אפל.

פרופ' בראון-אפל הרחיבה על הממצאים בראיון בתוכנית "מרחבית" בכאן רשת ב'. ידיעה על המחקר פורסמה גם בג'רוזלם פוסט.




שבת אחים

פרויקט לצמצום פערים
בין חילונים לדתיים ובין יהודים לערבים

 

 

הפרויקט הייחודי שאג"י (שבת אחים גם יחד), שמיועד לקדם מפגש בין קבוצות שונות בחברה הישראלית במטרה לצמצם את הפערים והפילוג ביניהן, נחנך לאחרונה ביחידה למנהיגות חברתית בהובלת הסטודנט איתי אפשטיין מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. המיזם הוקם בהשראת "נאום השבטים" של נשיא המדינה ראובן ריבלין ועל בסיס התכנית "תקווה ישראלית באקדמיה".

לפרויקט שני חלקים שיופעלו השנה באוניברסיטה, בתמיכתה של היחידה למנהיגות חברתית. בחלק הראשון יתקיימו מפגשי חילונים-חרדים, שבמסגרתם תיפגש בכל שבוע קבוצה של סטודנטים עם גברים ונשים חרדיים מרחבי חיפה למפגשי שיח בלתי פורמליים. פרויקט זה יופעל בשיתוף עם עמותת "פלוגתא", המקדמת מפגש בין חילונים לחרדים. 

החלק השני הוא מפגשי סטודנטים עם תלמידים מבית הספר הערבי "שיזף", שבמסגרתו יגיעו סטודנטים לבית הספר וילמדו זה את זה לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית ובערבית, בדגש על יצירת קשר בין הסטודנטים לתלמידים לצד תרגול מיומנויות שפה בסיסיות.



לא מדע בדיוני

מדענים מנסים להחליף
גנים חולים בבריאים כדי לרפא מחלות

 

מדענים ניסו לראשונה "לערוך" גנים בתוך גוף של חולה בניסיון לשנות את הקוד הגנטי שלו כדי לטפל במחלה חשוכת מרפא. ראש המעבדה לחקר הגנטיקה והאפיגנטיקה של הזקנה ואריכות חיים בחוג לביולוגיה של האדם, פרופ' גיל עצמון, התראיין בנושא ליומן "בחצי היום" ברשת ב' ואמר: "לאנשים חולים יש שינוי או וריאנט גנטי ב-DNA שגורם להם לחלות. הרעיון הוא להיכנס פנימה ל-DNA, להחליף את המוטציה בגן בריא, ועל-ידי כך ליצור את החלבון שחסר לגוף כך שהחולה יירפא והתא החולה ימות".




נפגשנו, התרגשנו



שרת המשפטים איילת שקד התארחה בפורום בכירי המשק

שרת המשפטים איילת שקד הייתה האורחת המרכזית בפורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה, שהתקיים בחודש דצמבר במלון הרודס בת"א במעמד נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, הרקטור פרופ' גוסטבו מש ויו"ר הוועד המנהל מולי אדן.

הפורום הוקם במטרה לקדם שיתופי פעולה בין המנהיגות העסקית והכלכלית של ישראל לבין מפעלי מצוינות באוניברסיטה. את המפגש אירח דוד פתאל, בוגר האוניברסיטה והבעלים של רשת מלונות פתאל, והוא נערך בחסות "רוסאריו קפיטל", בניהולו של בוגר האוניברסיטה ויו"ר החברה ראובן אבלגון. בין המשתתפים במפגש היו אנשי העסקים סמי סגול, נתן חץ, עמי שגיא, איתן סטיבה, רני רהב, יוסי אלבז, משה אדרי ועוד רבים אחרים.

ידיעות על האירוע פורסמו בין היתר באתר Ynet, בעיתון "מעריב" ובג'רוזלם פוסט.

מימין לשמאל: מולי אדן, שירה בן-אור, איילת שקד, פרופ' רון רובין



אגודת הידידים השיקה סדרת מפגשים חדשה לידידי ובוגרי האוניברסיטה

סדרת מפגשים חדשה לידידי ובוגרי אוניברסיטת חיפה - "ניפגש בקמפוס" – הושקה בחודש נובמבר בהשתתפות יותר מ-150 אורחים. נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, הציג בפני הבאים את התוכנית האסטרטגית להתרחבות האוניברסיטה והפיכתה למולטיברסיטה הראשונה בישראל, שתכלול קמפוסים מרובים, תוספת של תחומים אקדמיים חדשים ופיתוח בינלאומי נרחב. ד"ר קרן אור-חן העבירה במפגש הרצאה מרתקת בנושא קבלת החלטות.

מנכ"לית אגודת הידידים, שירה בן-אור, הציעה לנוכחים להצטרף לאגודה כדי להיות מעורבים ולהשפיע על הנעשה באוניברסיטה, להכיר מקרוב את הנעשה בקמפוס וליהנות משפע הפעילויות המוצעות לחברים. תשומת לב מיוחדת הופנתה לתוכנית מלגות ייחודית לדוקטורנטים מצטיינים המיועדים להוביל את דור העתיד של המחקר האקדמי.


סטודנטים מרחבי העולם ילמדו במחזור הרביעי של התכנית הבינלאומית לתואר שני בהתפתחות הילד

התוכנית הבינלאומית לתואר שני בהתפתחות הילד ערכה בחודש דצמבר קבלת פנים ל-21 הסטודנטים שהתקבלו למחזור הרביעי של התוכנית, באירוע שהתקיים בגלריה ללימודי אפריקה בתל אביב. את המפגש אירח איתן סטיבה, העומד בראש קרן ויטל קפיטל שתומכת בתכנית.

הסטודנטים בתוכנית מתקבצים אליה מרחבי העולם. למחזור הרביעי התקבלו סטודנטים מאלבניה, בוטסואנה, סין, סלובניה, קונגו, גיאורגיה, חוף השנהב, קניה, ליבריה, מלוואי, מיאנמר, נפאל, ניגריה, רואנדה, טנזניה, אוגנדה וזימבבואה. התלמידים שיחלו את התוכנית השנה עובדים בקשת נרחבת של בעלי מקצוע - רפואת ילדים, סיעוד, משפטים, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ספרנות, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, כלכלת בית, חינוך בגיל הרך והוראה.

את האירוע כיבדו בנוכחותם שגרירים וראשי משלחות ממיאנמר, אלבניה, סלובניה, גאורגיה ורואנדה, והשתתפו בו גם המשנה לרקטור פרופ' גד ברזילי, ראש התוכנית פרופ' אבי שגיא-שורץ וכן חברי סגל ומנהלה. באירוע גם נערך טקס הדלקת נרות חנוכה בניצוחו של פרופ' דוד אופנהיים.


תואר ד"ר לפילוסופיה הוענק לנשיא מרכז ידידי שמעון ויזנטל בקנדה

תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד הוענק לנשיא מרכז ידידי שמעון ויזנטל בקנדה, אבי בן-לולו, באירוע מיוחד שערכה אגודת הידידים של האוניברסיטה בקנדה. בן-לולו קיבל את התואר בהוקרה על מאבקו באנטישמיות, תמיכתו בחינוך לזיכרון השואה ופעילותו למען זכויות אדם בקנדה.

באותו אירוע הוענק אות יקיר הכרמל לפרופ' פיטר רוזנבלום, מומחה ברפואת ילדים מאוניברסיטת מקמסטר, על הישגיו הרבים בתחום הפדיאטריה.

את התארים העניקו יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה, מולי אדן, וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, ד"ר דני צ'רנוב. באירוע השתתף גם דיקן הפקולטה לחינוך, פרופ' חנן אלכסנדר.



בוגר בפסגה




ימית סול- נוטס, תסריטאית ומגישת טלוויזיה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת חיפה. לומדת לתואר דוקטור לפסיכולוגיה, חוקרת הפרעות בחוויית העצמי כסמן מוקדם לסכיזופרניה.

כיצד את זוכרת את הלימודים באוניברסיטת חיפה?

למדתי באונ' לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית וכעת אני בעיצומם של לימודי הדוקטורט. היה לי ברור שלמרות המרחק אני ממשיכה בחיפה. תקופת לימודי התואר השני הייתה אחת התקופות המשמעותיות בחיים שלי. זכינו, חברי למגמה ואני, להכשרה אקדמית ומקצועית מעמיקה ולצד זה גם לתחושה של בית ומשפחה. חלק גדול ממי שאני היום עוצב שם. 

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה מיוחדת?

יש לי רשימה ארוכה של מרצי שעוררו בי השראה מיוחדת אבל הכרחתם אותי לבחור... אז ראשית אני חייבת לציין את מנחה הדוקטורט שלי, פרופ' דני קורן, שהנחה אותי גם במהלך עבודת התזה ושלרגעים האמין בי יותר ממה שהאמנתי בעצמי. אני מרגישה שזו זכות וגאווה גדולה ללמוד ממנו.  
דמות נוספת היא פרופ' שמשון רובין שגם לימד אותי בתואר השני וגם שימש כמדריך שלי בפסיכותרפיה. תחת הדרכתו המאירה זכיתי לגדול כמטפלת וכאדם ולעבור תהליך אדיר של התפתחות אישית משמעותית.

כיצד התואר שלמדת סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

שמה של המחלקה בפסיכולוגיה בחיפה הולך לפניה. זכינו להכשרה מעמיקה ונרחבת ממרצים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה.

מה היית ממליצה למי שמתלבט אם ללמוד לתואר בפסיכולוגיה?

לא להתלבט! תמיד יעזור לך ידע על בני אדם. בסופו של דבר מה שהכי מעניין ומעסיק את כולנו זה אנשים. בנוסף זה מקצוע שהגדילה וההתפתחות בו תמיד נמשכת וזה פלוס אדיר.  

באיזו מידה את רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בקידום האוניברסיטה?

חשיבות גדולה מאוד. גם אני, כשהתלבטתי לגבי לימודי המשך אחרי התואר הראשון פניתי לקבל לעצה אצל למודי הניסיו- הבוגרים.

מילה לסיום?

למרות שגרתי בתל אביב בכל תקופת הלימודים ולמרות שיכולתי לבחור להמשיך את לימודי במרכז, אני ממשיכה להגיע לחיפה, כי אין תחליף לאוניברסיטה הזאת. ומי שמפחד מכביש החוף- שלחו אותו אלי.




מפגשים מהסוג האקדמי