חברים יקרים,

שנת הלימודים שמסתיימת בסוף ספטמבר הייתה גדושה במיוחד בפעילות מחקר והוראה, אך גם בתנופת פיתוח חסרת תקדים וכניסת חזון המולטיברסיטה להילוך גבוה.

מעמדה של האוניברסיטה התחזק לאחרונה עם זכייתה במכרז של משרד הביטחון להכשרה אקדמית של כל הקצונה הבכירה של צה"ל: מאות חניכי המכללות מלט"ק, פו"מ ומב"ל ילמדו לתארים באוניברסיטת חיפה, בתוכנית שתצא לדרך כבר החודש.

בתחום הפיתוח, אני שמחה לבשר על שתי תרומות משמעותיות מאוד שקיבלנו לאחרונה: 10 מיליון דולר לפיתוח קמפוס הנמל בתחומים של טכנולוגיה ומדעים, ו-14 מיליון ₪ להקמת מרכז להנדסת מכונות במסגרת הפקולטה החדשה להנדסה שאנחנו מקימים בשיתוף עם מכללת אורט בראודה.


התרומה לקמפוס הנמל התקבלה מנדבן בקליפורניה והיא תיועד ברובה להקמת בית הספר למדעי הנתונים. לשם כך, האוניברסיטה רכשה לאחרונה את הבניין ברחוב הנמל 16 (מבנה המרכז האקדמי כרמל לשעבר). במקביל, מועצת העיר חיפה אישרה את ההקצאה של בניין פלמר 4, לטובת הפעילות המדעית של האוניברסיטה.

אני מאחלת לכם קיץ נעים וטעינה מחדש של המצברים לקראת השנה הבאה, שצפויה להיות מעניינת ומסעירה לא פחות.

שלכם,

שירה בן-אור
מנכ"לית אגודת הידידים בישראל



פתיחה



יורדים לעיר התחתית

הפקולטה למדעי המחשב עוברת למבנה בקמפוס הנמל

אוניברסיטת חיפה תעביר את הפקולטה למדעי המחשב למבנה בנמל 16, ששימש את המרכז האקדמי כרמל, לאחר שרכשה אותו מרשת המכללות ש.א.א. ב-27 מיליון שקלים.
הרכישה מהווה צעד משמעותי בפרויקט ההקמה של קמפוס הנמל בעיר התחתית.
הבניין ממוקם על חלקה בשטח 1.15 דונם, והשטח הבנוי הכולל שלו הוא 2,500 מ"ר. למבנה זכויות בנייה לכ-500 מ"ר נוספים שאותם תוכל האוניברסיטה לנצל בעתיד.

במקביל, מועצת העיר אישרה את ההקצאה של המבנה ברחוב שער פלמר 4, לשימוש האוניברסיטה בכלל ולבית הספר למדעי הנתונים בפרט. המבנה כולל ארבע קומות, כולל קומת מרתף. 
מהעירייה נמסר כי המבנה ברחוב פלמר מצטרף לשני מבנים שבהם כבר פועלת שלוחת האוניברסיטה בקמפוס הנמל. לפי הערכות עד סוף 2022 ילמדו בקמפוס העיר התחתית כ-5000 סטודנטים.
בית הספר למדעי הנתונים של אוניברסיטת חיפה יכלול מגוון תוכניות לימוד מהחוגים למדעי המחשב, למערכות מידע ולסטטיסטיקה, וכן פעילות מחקרית שבמסגרתה יועברו למקום מעבדות מחקר במדעי המחשב ובתחום הרפואה הדיגיטלית, וישתלבו עם קהילת היזמות המתפתחת בעיר התחתית.

המהלך מהווה חלק מהליך התחדשות ומתיחת פנים שעיריית חיפה מובילה בעיר התחתית בשנים האחרונות. העסקה נחתמה בעקבות אישור של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתוכנית הפיתוח וההרחבה של האוניברסיטה, שבמסגרתה צפויה תוספת של כ-100 אלף מ"ר באופן הדרגתי עד 2030. באוניברסיטה מעריכים כי הדבר יאפשר להגדיל את הפעילות ולקלוט כ-10,000 סטודנטים נוספים. תוכנית ההרחבה כוללת הקמה של מבנים חדשים והרחבה של מבנים קיימים, תוך שדרוג השטחים הפתוחים והמעברים בקמפוס.

במכתבו של נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין לראש עיריית חיפה, מר יונה יהב, נכתב כי "בית הספר למדעי הנתונים הוא מיזם ייחודי בארץ, אשר עתיד לשדרג את האוניברסיטה כמוסד מחקר והוראה מוביל. "חלק מהותי בתוכנית האסטרטגית להתפתחותה של אוניברסיטת חיפה ולחזון המולטיברסיטה שלנו הוא השילוב של האוניברסיטה במרקם העירוני-חברתי של חיפה, הרחבת הפעילות שלנו בקמפוס הנמל באזור העיר התחתית היא צעד משמעותי במימוש חזון זה".

ראש העיר יונה יהב אמר בתגובה כי "הקמתה של שלוחת האוניברסיטה בקמפוס הנמל מהווה חלק מהגשמת החזון של הפיכת חיפה לעיר הסטודנטים המרכזית של מדינת ישראל, והיא מהווה אירוע מכונן בהיסטוריה של העיר. צעד זה מתקן עוול היסטורי שנמשך שנים, ושגרם לכך שאלפי סטודנטים שלומדים באוניברסיטה כלל לא הורגשו בחיי היום יום של חיפה בשל מיקום הקמפוס בשולי העיר. מה שנראה לרבים לפני שנים ספורות בלבד כחלום, הפך למציאות. לעיריית חיפה ולאוניברסיטת חיפה יש ניסיון רב ועשיר של פעילות משותפת בעשרות פרויקטים במהלך השנים האחרונות, אך זהו ללא ספק הפרויקט המשותף הגדול והמשמעותי ביותר".

ידיעות על רכישת המבנה פורסמו בדה מרקר, בכלכליסט ובכלבו.

המרכז האקדמי כרמל (צילום: יהודית גרעין-כל פיקיויקי)

המבנה ברחוב שער פלמר 4 (צילום: דוברות עיריית חיפה)



הבית של כוחות הביטחון

אוניברסיטת חיפה זכתה במכרז להכשרה אקדמית של קציני צה"ל

אוניברסיטת חיפה זכתה במכרז ראשון מסוגו שערך משרד הביטחון, והיא תעניק תארים אקדמיים לקציני צה"ל בשלוש המכללות הצבאיות - מלט''ק (מכללה לפיקוד טקטי), פו''מ (פיקוד ומטה) ומב''ל (מכללה לביטחון לאומי).
התוכנית, שצפויה להתחיל לפעול כבר החודש, תביא בשנים הקרובות אל כותלי האוניברסיטה מאות קצינים, מפקדים ובכירים במגזר הציבורי.

במשרד הביטחון ציינו כי "המכרז יאפשר ראיה כוללת ומרחבית של המוסד האקדמי על כלל תוכניות הלימוד וההכשרה של המפקד, ויגרום להתייעלות משאבית, ריכוז העבודה בנושאים אקדמיים והעצמת המחקר הצבאי מול מוסד אקדמי אחד. מדובר בתוכניות הדגל של הכשרת המפקדים בצה"ל, משלב הקצין הזוטר ועד הקצין הבכיר".

האוניברסיטה מינתה את פרופ' יוסי בן ארצי, רקטור האוניברסיטה לשעבר, כאחראי על הפרויקט, והיא ניגשה למכרז במסגרת התוכנית האסטרטגית להרחבת הפעילות האקדמית ולגיוון תחומי הלימוד שהאוניברסיטה מציעה.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, אמר בעקבות הזכייה במכרז, כי "אוניברסיטת חיפה תהיה אחראית על ההכשרה האקדמית של ליבת הפיקוד בצה''ל בשנים הבאות. אנו גאים לפתוח את דלתנו לכוחות צה"ל, ולהיות הבית האקדמי של כוחות הביטחון. אנשים יקרים אלה עושים ימים כלילות למען בטחון מדינת ישראל, ואנו נספק להם תכנים לימודיים ברמה הגבוהה ביותר".

ידיעות על הזכייה במכרז פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת, בין היתר ב-דה מרקר, כלכליסט, גלובס ורבים נוספים.



חדשות בפסגה



מושב חבר הנאמנים ה-46

מושב חבר הנאמנים ה-46 התקיים בסימן 'ישראל חוגגת 70'.

מושב חבר הנאמנים ה-46 של אוניברסיטת חיפה הסתיים בהצלחה בחודש יוני, בסימן 70 שנה למדינה ישראל. במסגרת אירועי החבר התקיים טקס הענקת תארי ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד לשישה אישים בולטים בתחומם, שפועלם השאיר חותם משמעותי.

פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשע"ז, זכתה בתואר בהוקרה על הצטיינות אקדמית והישגים מחקריים פורצי דרך בדיני חוזים, במשפט וספרות ובמשפט פרטי.

פרופ' ירון כהן, מומחה לאימונולוגיה, זכה בתואר בהוקרה על מנהיגות ומצוינות מחקרית, ועל עמידה בחזית המחקר הרפואי בארץ ובעולם.

פרופ' לי שולמן, נשיא אמריטוס של קרן קרנגי לקידום ההוראה, זכה בתואר בהוקרה על תרומתו הגדולה לשיח החינוכי, על עשייתו הציבורית ועל ידידותו העמוקה למדינת ישראל.

פרופ' סטיב הברמן, אחד החוקרים המוערכים והפוריים בעולם האקטואריה, זכה בתואר בהוקרה על הסיוע האדיר שהעניק לאוניברסיטה בהקמת תוכנית האקטואריה ובקידום המחקר האקטוארי, וכן על יוקרתו המדעית ומעמדו הבינלאומי המוביל.

גב' צילי צ'רני, פעילה חברתית ופילנטרופית, זכתה בתואר בהוקרה על תרומתה לחיזוק ולקידום האמנות בישראל ובארצות הברית.

מר דויד גרוסמן, סופר ומחזאי ישראלי, זכה בתואר בהוקרה על השימוש בכלים ספרותיים מודרניים ביצירותיו, תוך נקיטת זוויות ראייה שונות בסיפור, עירוב של דמיון עם מציאות וביטוי רגיש ומעמיק של חיי הנפש המייחדים את הישראלים.

אות המנהיגות הוענק ליו"ר הכנסת ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין, לשעבר השר לקליטת עלייה ושר ההסברה והתפוצות, בהוקרה על פעולותיו הציבוריות לאורך השנים שבהן ניצב כמגדלור המאיר על ערכי הדמוקרטיה, זכויות האזרח ושלטון החוק בישראל; על סיפורו האישי מעורר ההשראה, שניצב למול עיניהם של רבים בישראל ומחוצה לה. ידיעה על הענקת האות לאדלשטיין פורסמה ב-Ynet.

אות יקיר הכרמל הוענק לאדריכל יהונתן גולני, ממתכנניו של המרחב הישראלי וממעצבי המנגנון התכנוני הממוסד ומהות התכנון במדינת ישראל, על עשייתו המגוונת וארוכת השנים בתכנון ובעיצוב המנגנון התכנוני בארץ, ולד"ר אהרון אברמן, יו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה בקנדה, אשר קידמה פרויקטים רבים כמו "שגרירים ברשת" ומרכז קומפר לחקר האנטישמיות.

פרסי הרקטור, פרופ' גוסטבו מש, לשנת תשע"ח הוענקו למרצים מצטיינים בהוראה: פרופ' יעל לצר מביה"ס לבריאות הציבור ובית הספר לעבודה סוציאלית, וד"ר גיא פודולר, ראש החוג ללימודי אסיה, לקישור לחץ כאן.
חוקר מצטיין: פרופ' וונדי סנדלר מהחוג לשפה וספרות אנגלית, לקישור לחץ כאן.
חוקר צעיר מצטיין: ד"ר טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית בביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, לקישור לחץ כאן.
בנוסף הוענק פרס דסטי ואתי מילר לחוקר צעיר מצטיין לד"ר יפית גבאי מהחוג לחינוך מיוחד.


יומו האחרון של מושב חבר הנאמנים נפתח באירוע לך תדע - הרצאות בסגנון TED, עם שלוש הרצאות מרתקות מאת אנשי עסקים מובילים ומנוסים: 
מר סטנלי גולד, נשיא חברת ההשקעות Shamrock מארה"ב, הרצאה על "הרהורים, חיים ועסקים".
מר מתי כוכבי, המייסד והבעלים של קבוצת AGT International מישראל, הרצאה בנושא 'איך תיראה אהבה בעידן הבינה המלאכותית'.
ד"ר קובי ריכטר, מייסד, יו"ר ומנהל טכנולוגיה ראשי של חברת מדינול מישראל, הרצאה על 'המצאה טכנולוגית וחינוך לקריאה'.

 

מימין לשמאל: שירה בן-אור, מולי אדן, סטנלי גולד, מתי כוכבי, ד"ר קובי ריכטר, פרופ' רון רובין, פרופ' פרד טאובר


מגע הקסם

מגע בין גבר לאישה גורם לסינכרון בין המוחות והפחתת כאב אצל האישה.

מגע בין בני זוג בזמן שהאישה מרגישה כאב, גורם להפחתת רמת הכאב – כך עולה  מממצאי מחקר שערכו פרופ' סימון שמאי-צורי, נוירופסיכולוגית מהחוג לפסיכולוגיה, ד"ר אירית ויסמן-פוגל מהחוג לפיזיותרפיה וד"ר פבל גולדשטיין, חוקר כאב באוניברסיטת קולורדו. 


המחקר חושף כי מגע גורם לכך שהמוחות של בני הזוג יפעלו באופן מסונכרן והדבר מפחית את תחושת הכאב של האישה.
לדברי החוקרים, העולם המודרני וריבוי השימוש במסכים מפחית את האינטראקציות הפיזיות והתקשורת הגופנית בין בני אדם. הממצאים ממחישים את החשיבות של מגע אנושי בעידן המודרני. כעת מתכוונים החוקרים לבדוק אם מגע מביא להפחתת כאב גם אצל חולים כרוניים.

הממצאים פורסמו במוסף 'זמנים בריאים' של ידיעות אחרונות, באתר Ynet, בתכנית 'העולם הבוקר' בערוץ רשת 13 ובכמה כלי תקשורת בעולם: Daily Mail הבריטי, Corriere Della Sera האיטלקי, KOMPASS האינדונזי, HK01 מהונג קונג, Read01 הסיני, Indian Times, PopSugar, Miami Herald, Kompass, -Science Daily, PNAS


פסח שמח מהעבר

הגדה בת 1,000 שנה נמצאה בגניזה הקהירית.

הגדה עתיקה מהגניזה הקהירית, ככל הנראה מהמאה ה-10-11 לספירה, פותחת צוהר למנהגים יהודיים בימי-הביניים. ההגדה כתובה כולה באותיות עבריות, אך כוללת שתי שפות: הטקסטים הדתיים כתובים בעברית, אך ההנחיות לטקס הן בשפה ערבית-יהודית, כלומר בשפה ערבית שנכתבת באותיות עבריות.


הגניזה הקהירית היא אסופה של מאות-אלפי כתבי יד קרועים שמהם ניתן ללמוד על חיי הקהילה היהודית במצרים, שבהתאם למסורת היהודית נמנעה מלהשמיד טקסטים עבריים והעבירה אותם לגניזה בחדר מיוחד בבית הכנסת. מפני שהקהילה עמדה בקשרים עם קהילות יהודיות מסביב לים התיכון, הגניזה מאפשרת הצצה לכל הקהילות היהודיות באגן הים התיכון בימי הביניים.

"המסמכים הם עדות מרתקת לשינויים במסורת לאורך השנים, אך גם למרכיבים שלא השתנו", הסביר ד"ר משה לביא, ראש המרכז לגניזה הקהירית ושותף לפרויקט הבינלאומי Scribes of the Cairo Genizah, בראיון לכאן רשת ב'.
הידיעה פורסמה גם ב-Ynet ובמעריב.


כועסים, שמחים, עצבניים?

תוכנה חדשה תזהה מצב רוח על פי כתב היד

על פי התיאוריה הקוגניטיבית, מכיוון שלמוח אין משאבים בלתי מוגבלים, כאשר הוא מבצע מספר פעולות במקביל, המטלות המשניות נפגעות. 


על סמך תיאוריה זו, פיתחה פרופ' שרה רוזנבלום, מהחוג לריפוי בעיסוק מערכת ממוחשבת שיכולה למדוד שינויים מזעריים בכתב היד, כמו הרווח בין האותיות, רמת הלחץ שאנחנו מפעילים כשאנחנו כותבים וכד'.

במחקרים קודמים בעזרת מערכת זו, היא כבר גילתה שניתן לזהות מתי אנחנו משקרים על פי שינויים בכתב היד וגם האם אדם נמצא בשלבים מוקדמים של מחלת הפרקינסון. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים, פרופ' גיל לוריא, ד"ר אלון כהנא והדוקטורנטית קלרה ריספלר, יחד עם פרופ' רוזנבלום, לבדוק האם ניתן לזהות מצבי רוח שונים על פי שינויים בכתב היד.

"יש קושי רב למדוד רגשות במדדים אובייקטיביים, שלא תלויים כלל במה שהנבדק אומר לנו. היכולת שלנו לזהות בקלות וללא בדיקה פולשנית את הרגשות של הנבדק יכולה להביא לפריצת דרך בתחום המחקר והטיפול הרגשי", אמרה ריספלר.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "מעריב".


הלם קרב

אנשים שנבהלים בקלות נמצאים בסיכון גבוה לתסמונת פוסט טראומטית

מחקר חדשני משרטט לראשונה את הסימפטומים הטראומתיים שמאפיינים אזרחים בקרבת קו העימות בעת אירוע לחימה מתמשך.


במחקר שנערך במהלך מבצע "צוק איתן", נמצא שאנשים שדיווחו כי הגיבו בבהלה לסיטואציות יום יומיות (כמו רעש או אורות חזקים) היו בעלי סיכויים גבוהים לחוות סימפטומים פוסט-טראומתיים כמו בעיות שינה, תחושת ניתוק או בעיות בריכוז ב-12 השעות הבאות.

"זו הפעם הראשונה שאנחנו מצליחים לעקוב אחרי התהליך שעוברים אנשים באירוע טראומתי ולזהות את ה'מנועים' שיכולים לגרום לאדם לפתח או להימנע מפוסט טראומה", מסבירה ד"ר טליה גרין מהחוג לבריאות נפש קהילתית, אחת מעורכות המחקר.

הממצאים פורסמו במוסף 'זמנים בריאים' של ידיעות אחרונות ובאתר Ynet.



נפגשנו, התרגשנו



אגודת הידידים והבוגרים של אוניברסיטת חיפה בישראל ציינה את שבוע האישה הבינלאומי

כ-100 ידידים ובוגרים של האוניברסיטה השתתפו בערב חגיגי לציון שבוע האישה הבינלאומי, שהתקיים בשיתוף סינמטק חיפה. המשתתפים האזינו להרצאה מרתקת בנושא 'נשים, גברים ומשפט' מפי פרופ' שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים, ולאחריה צפו יחד בסרט "קרב המינים".


שר החינוך נפתלי בנט התארח בפורום בכירי המשק

פורום בכירי המשק עם שר החינוך נפתלי בנט התקיים במלון הילטון בתל-אביב במעמד נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, יו"ר הוועד המנהל מולי אדן, יו"ר ות"ת יפה זילברשץ והצמרת העסקית של ישראל.
פורום בכירי המשק מחבר בין אנשי עסקים מובילים לבין הפעילות האקדמית של האוניברסיטה. שר החינוך דיבר באירוע על חשיבותה של האוניברסיטה בחיזוק איזור הצפון.

פרופ' רון רובין ומולי אדן העניקו לשר החינוך את אות עמית כבוד של אוניברסיטת חיפה, על שיתוף הפעולה והתמיכה לקידום החזון להפיכתה למולטיברסיטה הראשונה בישראל ועל תרומתו להשכלה הגבוהה בישראל והשתתפותו בהנגשתה לכלל תושבי המדינה.

מימין לשמאל: פרופ' יפה זילברשץ, פרופ' רון רובין, השר נפתלי בנט, מולי אדן, שירה בן-אור

מימין לשמאל: מולי אדן, השר נפתלי בנט, פרופ' רון רובין, פרופ' דני צ'רנוב


חלוקת מלגות ופרסים ע"ש עו"ד יוסף פתאל ז"ל

טקס חלוקת המלגות ע"ש עו"ד יוסף פתאל ז"ל ל-20 סטודנטים מצטיינים למשפטים, התקיים זו השנה החמישית ברציפות בהשתתפות שני בניו של עו"ד יוסף פתאל - דוד ואיציק פתאל. הטקס התקיים במעמד נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש, שעמדה בראש הוועדה לבחירת הזוכים בפרס פתאל לחקר המשפט, יחד עם דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' אורן גזל-אייל.
הפרס הוענק לפרופ' טליה פישר מאוניברסיטת ת"א בתחום המשפט הפלילי, ולפרופ' באדי חסייסי מהאוניברסיטה העברית בתחום הקרימינולוגיה.
במהלך האירוע סיפר איציק פתאל על החשיבות הרבה שראה אביו בעזרה לחלש ובאחריות חברתית, וציין שלאורך כל הקריירה שלו כעורך דין דאג תמיד לסייע גם לאלה שלא היה בכוחם לשלם עבור שירותיו.
נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין אמר בטקס: "ההחלטה להעניק תמריץ למי שמקדישים לילות כימים במטרה להבין טוב יותר את עולם המשפט, שתמציתו להסדיר את היחסים שבין אדם לחברו, היא החלטה מקודשת ממש".

 

מימין לשמאל: איציק פתאל, שירה בן-אור, דוד פתאל, פרופ' אורן גזל-אייל, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת דורית בייניש, פרופ' רון רובין


פורום בכירי המשק אירח את מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף (במיל') אמיר אשל

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל השתתף כאורח המרכזי בפורום בכירי המשק של האוניברסיטה, שהתקיים במעמד יו"ר הוועד המנהל מולי אדן ונשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין.
אשל התייחס למצב בסוריה ואמר כי רוסיה היא השחקן המרכזי באיזור והאינטרס המרכזי שלה הוא להבטיח יציבות. אשל הסביר, כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מעונין לאפשר פעילות איראנית בסוריה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך גם הוא אינו מעוניין בהישארות של כוחות איראניים במרחב.
אשל הוסיף, כי איראן טרם אמרה את המילה האחרונה והמצב במזרח התיכון יכול תמיד להתדרדר למלחמה, בניגוד לכל ההערכות. "אם תפרוץ מלחמה, אני לא מזלזל באויב אבל התפתחו אצלנו יכולות מרשימות - לא רק טכנולוגיות. חיל האוויר יודע לעשות היום ב-60 שעות את מה שהוא עשה במלחמת לבנון השנייה ב-32 ימים". אשל סיכם ואמר, כי ישראל החזירה לעצמה את היכולת למכה רבת עוצמה ומפתיעה, והיא מפעילה כיום אסטרטגיה חדשה של מערכה מתמשכת.
דברי אשל צוטטו בהרחבה בישראל היום, במעריב ובאתר Jewish Press.

 

מימין לשמאל: שירה בן-אור, האלוף (במיל') אמיר אשל, פרופ' רון רובין, מולי אדן, יאיר טורנהיים, פרופ' גוסטבו מש


האסיפה הכללית השנתית של אגודת הידידים בישראל

האסיפה הכללית השנתית של אגודת הידידים והבוגרים של האוניברסיטה בישראל התקיימה בחודש יוני בראשות המנכ"לית שירה בן-אור ובהשתתפות חברי האגודה והנהלת האוניברסיטה.
במפגש, שמהווה הזדמנות לשמוע ולהחליף דעות, להכיר ולהשפיע מקרוב על הנעשה באגודת הידידים והבוגרים, הציג הרקטור פרופ' גוסטבו מש בהרחבה את התכנית האסטרטגית של האוניברסיטה. כמו כן התקיימה הרצאה של ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמה פסיכולוגית, בנושא: "לוחמה פסיכולוגית בעסקים".


אירוע גאלה של אגודת הידידים בבריטניה

אגודת הידידים בבריטניה קיימה בלונדון אירוע גאלה לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל, בראשות ליידי איירין האטר ופיטר קאדס ובהשתתפות כ-200 מוזמנים. באירוע השתתפו נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, יו"ר חבר הנאמנים פרופ' פרד טאובר, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' דני צ'רנוב וסגנית שגריר ישראל בבריטניה, שרון בר-לי.
באירוע הציגה ליידי האטר סרט דוקומנטרי שיצרה על אביה, שהציל מאות יהודים מהנאצים בתקופת השואה. העיתונאי החוקר ומגיש הטלוויזיה המוערך ג'ון וור העיר על הסרט והסביר את חשיבותו.
ליידי האטר העמידה את הכנסות האירוע לטובת חקר השואה והוראתה בתכנית הבינלאומית לחקר השואה ע"ש ויס-לבנת בראשות פרופ' אריק כוכבי.
סרטה של ליידי האטר ישמש ככלי לימודי לסטודנטים ולכל המתעניינים בתחום, והוא יוקרן בפסטיבלים בינלאומיים.

 

מימין לשמאל: ד"ר בוורלי גודמן-צ'רנוב, אנדי האטר, כריסטין האטר, פרופ' דני צ'רנוב



בוגר בפסגה




ד"ר עו"ד יניב זייד, 
מומחה בינלאומי לשכנוע, מנכ"ל ובעלים של חברת "אומנות השכנוע", יועץ עסקי לחברות ולגופים בישראל ובחו"ל וכלכלן.
חיבר שורה של ספרים רבי מכר בעברית ובאנגלית, ביניהם "לדבר בפני קהל", "לדבר בפני לקוח", "שכנעת אותי", "שכנעת אותי שוב". ספריו מתורגמים למספר שפות ומופצים ברחבי העולם.
זייד למד באוניברסיטת חיפה תואר ראשון בכלכלה ומשפטים, תואר שני במשפטים וכתב דוקטורט במשפטים בנושא "שכנוע משפטי בעידן הדיגיטלי".


כיצד אתה זוכר את חוויית הלימודים באוניברסיטת חיפה?

בתור חיפאי לשעבר וחיפאי גאה, אני מאוד גאה להיות בוגר של האוניברסיטה ואני מדבר עליה בהתלהבות בכל הזדמנות שיש לי, גם עכשיו, הרבה שנים אחרי שסיימתי.
בזמן שהייתי סטודנט "ניצלתי" פעילויות רבות של האוניברסיטה, הייתי יו"ר מועדון הדיבייט, שיחקתי קטרגל באוניברסיטה והשתתפתי בהרבה פעילויות העשרה והרצאות שהאוניברסיטה יזמה כולל מפגשים עם פוליטיקאים, הרצאות של חוגים אחרים וכו'.

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה באופן מיוחד במהלך לימודיך?

פרופ' שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים, היוותה עבורי השראה כבר בתואר הראשון ולימים הייתה המנחה שלי בלימודי הדוקטורט. היא השפיעה עליי הרבה בחשיבה האקדמית ובכלל, ודחפה אותי להרצות בכנסים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה על הדוקטורט העתידי שלי.
פרופ' מוטי מרוני בלימודיי לתואר השני תרם הרבה לכישורי המשא ומתן ולחשיבה העסקית שלי.

כיצד אתה מרגיש שהתואר סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

עד היום אני משתמש בחשיבה הכלכלית והמשפטית שרכשתי באוניברסיטה בעסקים שלי, בהסכמים שאני חותם עליהם ובבדיקות כלכליות שאני עושה לחברות שאני נכנס להשקיע בהם.
בנוסף, החשיפה לעולם הדיבייט בזכות האוניברסיטה זרעה את הזרעים לתחום שאני עוסק בו כיום - שכנוע, שיווק ומכירות.

מה היית ממליץ למי שמתלבט האם ללמוד תואר במשפטים?

אני ממליץ בחום ללמוד תואר במשפטים, גם אם אתם לא רוצים בהכרח להיות עורכי דין פעילים בעתיד, מכיוון שהתואר כולל ידע כללי הכי טוב שאפשר לרכוש. המשפט נוגע בכל תחומי החיים וכל אחד יכול למצוא את עצמו במסגרת התואר.
הייתי ממליץ גם לנצל את הפעילויות האחרות שהאוניברסיטה מספקת בנוסף לתואר כמו הרצאות ההעשרה.

באיזו מידה אתה רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בסיוע ובקידום האוניברסיטה?

חשיבות גדולה מאוד! לצערי העיר חיפה עדיין נחשבת לפריפריה במדינת ישראל, הבנתי זאת בעיקר כשעברתי למרכז.
האוניברסיטה, לפחות בעבר, סבלה מתדמית נמוכה מסיבות פוליטיות ואחרות ולכן מאוד חשוב שבוגרים מצליחים של האוניברסיטה, ובעיקר כאלו שגרים ועובדים במרכז הארץ ובחו"ל, יהיו שגרירים טובים של האוניברסיטה.

מילה לסיום?

אני מאוד אוהב את האוניברסיטה, ממליץ בחום ללמוד ולנצל את הפעילות מסביב. ממליץ לכל סטודנט לנצל את התקופה לא רק ללימודים נטו אלא גם להעשרה, לפנאי ולרכישת כלים לעתיד.

ניתן ליצור קשר אישי עם יניב במייל: yaniv@yanivzaid.com
למידע נוסף על הפעילות העסקית של ד"ר זייד וספריו: www.persuasion.co.il



מפגשים מהסוג האקדמי