חברים יקרים,

עכשיו כשהחגים מאחורינו, אנחנו חוזרים במרץ לשגרת העבודה העמוסה. את השנה פתחנו בהענקת תואר דוקטור לשם כבוד לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, אירוע חשוב ויוקרתי שהציב את אוניברסיטת חיפה במרכז תשומת הלב הציבורית.

גם שנת הלימודים החדשה נפתחת בימים אלה בתנופה, כשקמפיין מאומץ של האוניברסיטה מניב פירות ומביא לעלייה ראשונה ומבטיחה במספרי הסטודנטים שנרשמו ללימודים לאחר תקופה של ירידה במספרים בכל המוסדות האקדמיים בארץ.

באיגרת זו תמצאו עדכונים חשובים על המשך תנופת הפיתוח הגדולה באוניברסיטה. בית הספר הבינלאומי שלנו זכה לאחרונה במענק תחרותי בסך 2.52 מיליון דולר לצורך פיתוח הפן הבינלאומי של האוניברסיטה. במקביל חתמנו על הסכמים לשיתוף פעולה עם שורה של אוניברסיטאות בדרום אמריקה.

גם תוצרי המחקר האקדמי לא מפסיקים להפתיע. כך למדנו, למשל, שהים התיכון המזרחי צעיר בהרבה משהיה מקובל לחשוב; זכינו לביקור של לוויתנים מזן נדיר בחופי הצפון; למדנו שסממנים של מעמד גבוה אינם מבטיחים אטרקטיביות חברתית; וזוהי רק טעימה.

אני מאחלת לכולכם שנה טובה, שפע בריאות והמשך פעילות פורייה.

שלכם,

שירה בן-אור
מנכ"לית אגודת הידידים בישראל



פתיחה



לשם כבוד

אוניברסיטת חיפה העניקה תואר ד"ר לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל

אוניברסיטת חיפה העניקה לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד, בטקס חגיגי שנערך במוזיאון ישראל בירושלים במסגרת ביקורה המדיני של מרקל בישראל. התואר הוענק לקנצלרית בגין מנהיגותה מעוררת ההשראה בזירה האירופית והגלובלית, על טיפוח סובלנות וחתירה לשלום ואחווה במדינתה ומחוצה לה. בין האורחים המכובדים שהשתתפו בטקס נכחו גם שר החינוך נפתלי בנט, שר האוצר הגרמני לשעבר, פרופסור מנפרד לנשטיין,  יו"ר קבוצת עזריאלי ויו"ר קרן עזריאלי-ישראל, דנה עזריאלי. 

תואר הדוקטור הוענק לקנצלרית מרקל בסיומו של דיון שקיימה האוניברסיטה בנושא "המלחמה על ערכי הדמוקרטיה בעידן המידע". לאחר שעוטרה בגלימת הכבוד, שוחחה מרקל עם הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. 

הקנצלרית התרגשה לקבל את התואר והבטיחה לבקר בקמפוס בחיפה בקרוב. במהלך הדיון התייחסה מרקל לסוגיה האיראנית ואמרה: "העימות בין איראן לישראל נעשה חריף יותר בגלל סוריה, ולכן טוב מאוד שרוסיה דאגה לנסיגה איראנית מהגבול הישראלי. השאלה היא אם ההסכם עם איראן מהווה את הדרך הנכונה למנוע מאיראן נשק גרעיני, או שהוא חלש מידי. זה חלק מהדיון המתמשך שלנו עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו".

מרקל גם נשאלה על הדיווחים שאמרו כי היא איימה לבטל את הביקור בגלל פינוי הכפר הלא חוקי חאן אל-אחמר: "זה ממש לא נכון. זו החלטה של ישראל, ואין לכך קשר לביקור. שמעתי על כך ואמרתי לעצמי 'אוי, איזה שקר, עוד שנייה נגיע לישראל ונראה לכולם שמדובר בפייק ניוז'. מדובר בעניין פנימי ישראלי, ואנחנו לא מתערבים בו גם אם יש לי ביקורת".

ננשיא אוניברסיטת חיפה, פרופסור רון רובין, אמר באירוע כי "העולם המערבי מצוי כיום תחת מתקפה. לא מדובר במתקפה של כוח מזוין ואלים, אלא במלחמת התשה איטית המאיימת על מוסדותינו, ובייחוד על המוסדות הפרלמנטריים ועל חופש המידע – אבני היסוד החיוניות כל-כך לתפקודן של המערכות החברתיות והפוליטיות בחברה דמוקרטית.  אף על פי כן, האוניברסיטאות היו ונותרו המעוז החזק ביותר ליצירת מידע בסיסי, כזה הניתן לאישוש עובדתי ולאישור מדעי, והגורם המוסדי החשוב ביותר המסוגל להיאבק באקלים הנוכחי של 'פוסט-אמת'. בצומת גורלי זה בתולדות האנושות, אנו רואים בבירור את הצורך לקבץ את חוקריה המובילים של האוניברסיטה על מנת להתמודד יחד עם הגורמים המרכזיים המאיימים על הדמוקרטיה בעידן המידע: אבדן  הפרטיות, טשטוש הגבולות בין בינה מלכותית לבני אנוש והמאבק בחצאי אמיתות, שקרים ותיאוריות קונספירציה".

רובין הוסיף, כי "אנגלה מרקל היא דוגמה להתנהלות נבונה נגד סכנות אלו, למנהיגות חזקה ואמיצה ולעוצמה נשית מעוררת השראה. אנחנו שמחים וגאים להעניק לה את תואר הדוקטור של אוניברסיטת חיפה".

דברי מרקל פורסמנו בהרחבה במעריב, כלכליסט, כלבו חיפה והצפון ובאתר Ynetכמו גם באתרים ועיתונים אלקטרונים ברחבי ארה"ב ואירופה.

מימין לשמאל: פרופ' מנפרד לנשטיין, פרופ' רון רובין, הקנצלרית אנגלה מרקל, פרופ' גוסטבו מש וגב' דנה עזריאלי



עם הפנים לעולם

מענק של 2.52 מיליון דולר לבית הספר הבינלאומי

בית הספר הבינלאומי של אוניברסיטת חיפה זכה במענק תחרותי בסך 2.52 מיליון דולר מהמל"ג/ות"ת. המענק ניתן לתקופה של שנתיים, והוא מיועד לפיתוח הבינלאומיות באוניברסיטה. בבקשה למענק הציגו צוות בית הספר, בראשות המשנה לרקטור וראש בית הספר הבינלאומי, פרופ' גד ברזילי, חזון פיתוח מפורט הכולל הגדלה של היקף המלגות לסטודנטים בינלאומיים ולחילופי סטודנטים, עידוד להוראה בשפה האנגלית, שיפור תשתיות בינלאומיות באוניברסיטה ועוד.

המסמך גובש בשיתוף פעולה עם הנשיא, הרקטור, יו"ר הוועד המנהל, סגן הנשיא והמנכ"ל, הרשות ללימודים מתקדמים ורשות המחקר, הדיקנים, המזכירות האקדמית, הצוותים המנהליים של כל הפקולטות באוניברסיטה וכמובן הצוות המינהלי של בית הספר הבינלאומי: צמרת זוהר, מיכל מורגנשטרן, קרן השמשוני, שמרית סלעי, לילך ברקת ברקוביץ ותומר עודי.



חדשות בפסגה



הים הצעיר

גילו של הים התיכון המזרחי - 100 מיליון שנים פחות משחשבנו

גילו של הים התיכון המזרחי עומד על 150 מיליון שנה בלבד, 100 מיליון שנים פחות מהגיל המקובל של הים עד כה, שהיה כ-250 מיליון שנה - כך עולה מממצאי מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Earth-Science  Reviews על ידי ד"ר עמית שגב מהמכון הגיאולוגי, פרופ' איתן שש מהאוניברסיטה העברית וד"ר אורי שטנר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני.

המחקר הוצג בכנס של החברה הגיאולוגית הבריטית שהתמקד בנושא הגז בים התיכון, וכלל גם את בכירי חברות האנרגיה הגדולות. גילו של הים התיכון מהווה רכיב חשוב במודלים לחיפוש גז ונפט, ולכן טענת הגיל הצעיר ב-100 מיליון שנים למעשה משנה את כללי היסוד שעליהם התבסס המחקר עד היום.

ממצאי המחקר פורסמו באתרי החדשות Ynet ו-וואלה!News, עיתון "ישראל היום" ועוד.


תצפית נדירה

שישה לווייתנים מהמין זיפיוס חלול חרטום נצפו בחופי הצפון

שישה לוויתנים מהמין זיפיוס חלול חרטום נצפו כ-150 קילומטר מערבית לחיפה. מדובר בתצפית נדירה, הואיל והזיפיוס חי וצד במעמקי הים וכמעט שלא ניתן לראות אותו בסקרים חזותיים, כך מסבירים ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ומנהל מרכז הדולפין והים של עמותת מחמל"י, ואייל ביגל, דוקטורנט בחוג לביולוגיה ימית שהשתתפו בתצפית. "הזדמן לנו לראות דבר נדיר", אומר ד"ר שיינין, משום שהלווייתנים היו במצב מנוחה ובחבורה, בעוד שבדרך כלל הם מין מתבודד". 

להמשך קריאה לחץ כאן.


טיפולי פוריות אינם גורם סיכון לאוטיזם

טיפולי פוריות אינם מעלים סיכון להתפתחות אוטיזם בצאצאים, למעט טיפול בהורמון פרוגסטרון - כך עולה ממחקר מקיף שנערך בשיתוף האוניברסיטה. "הממצאים מראים כי למעט שימוש בפרוגסטרון, טיפולי פוריות וטיפולים הורמונליים אינם מהווים גורם סיכון להתפתחות של אוטיזם אצל ילדים", כך מסביר פרופ' סטיבן לוין מהחוג לבריאות נפש קהילתית, שעמד בראש צוות המחקר.

הממצאים פורסמו במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות", Ynet, NGtoday, The Tribune, Newsgram, IndiaTV, The Health Site, NDTV, China.org ועוד.


חשיפה לטרור משנה את האישיות

הגדה בת 1,000 שנה נמצאה בגניזה הקהירית.

אנשים שנחשפו לטרור צפויים לשינויים באישיות ובהתנהגות, כך עולה ממצאי מחקר שערכה ראש בית הספר למדע המדינה, פרופ' דפנה קנטי, שפורסמו לאחרונה בניו-יורק טיימס.

מהממצאים עולה, שכאשר אנשים מאמינים שהם הותקפו בשל זהותם, הם ייטו לשמור עליה בקנאות רבה יותר ויצמצמו את תחושת הקהילתיות. בנוסף, תמיכתם של מי שנחשפו לטרור בחוקים ובנהלים להגבלת מיעוטים גדלה, ובהתאמה יורדת תמיכתם בפלורליזם או בדמוקרטיה.


יש פוזה, אין חברים

אנשים שמציגים סממנים של מעמד גבוה נתפסים כפחות אטרקטיביים

אנשים המציגים סממנים של מעמד גבוה נתפסים כפחות אטרקטיביים כחברים חדשים לעומת אנשים שמציגים סממני סטטוס ניטרליים – כך עולה ממצאי מחקר חדש שערכה ד"ר קימברלי וויבר מהחוג למינהל עסקים, יחד עם שותפים מארה"ב ומסינגפור, תחת הכותרת "The status signals paradox". תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Social Psychological and Personality Science.

לפי הממצאים, כאשר אנשים רוכשים חברים חדשים, הם נוטים לחשוב שהצגת סממני סטטוס גבוה של עצמם (למשל כלי רכב או שעונים יקרים) תגרום להם להיות יותר אטרקטיביים מאשר הצגת סממנים ניטרליים. עם זאת, מנקודת המבט של חברים לעתיד, אנשים המציגים סממנים של מעמד גבוה נמצאים פחות אטרקטיביים כחברים חדשים מאלה עם סממני סטטוס ניטרליים. הממצאים פורסמו בכמה כלי תקשורת ברחבי העולם, ובהם Business Insider, Mirror ו-Daily Mail הבריטיים.



נפגשנו, התרגשנו



השלוחה הצפונית של פורום בכירי המשק הושקה במפגש עם המפכ"ל לשעבר משה קראדי

פעילות השלוחה הצפונית של פורום בכירי המשק הושקה החודש במפגש מיוחד עם מפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי, שסיפר לחברי הפורום על עבודת המפכ"ל בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים. כ-60 אנשי עסקים בכירים שתו בצמא את דבריו המרתקים והמשעשעים של קראדי, שעסקו בין היתר במנהיגות ובקבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות.
נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, הציג במפגש את התוכנית האסטרטגית להקמת המולטיברסיטה הראשונה בישראל ולהפיכת אוניברסיטת חיפה למוסד עירוני שחולש על העיר חיפה ועל איזור הצפון כולו. יו"ר חבר הנאמנים, מולי אדן, סיכם את המפגש בסיום. המפגש הבא של השלוחה הצפונית יתקיים בחודש ינואר, ויכוון להוביל למעורבות עמוקה יותר של חברי הפורום בנעשה בקמפוס.

לצפייה בתמונות מהאירוע לחץ כאן.

מימין לשמאל: אלון אולמן, פרופ' רון רובין, משה קראדי, רו"ח קובי נהרדיה ושירה בן-אור


בינה מלאכותית והיכרות עם האוניברסיטה במפגש חברים אצל יוכי ועודד פלר

מפגש חברים מרתק בנושא בינה מלאכותית התקיים בביתם של חבר הוועד המנהל עודד פלר ואשתו יוכי, במטרה להרחיב את ההיכרות עם האוניברסיטה. האורחים במפגש שמעו בעניין רב את סקירתו של הנשיא, פרופ\' רון רובין, על התוכנית האסטרטגית להפיכת האוניברסיטה למולטיברסיטה עירונית שתחלוש על כל מרחב העיר חיפה ותשנה את פניו של איזור הצפון.
האורחים גם נהנו מהרצאתו המרתקת של יו"ר הוועד המנהל, מולי אדן, בנושא "העולם המשתנה והאם נוחלף על-ידי רובוטים". מנכ"לית אגודת הידידים, שירה בן-אור, הודתה ליוכי ועודד פלר על האירוח החם והנדיב, והביעה תקווה שההיכרות עם האוניברסיטה תסייע להרחיב את מעגל המתעניינים, המעורבים והתומכים בנעשה בקמפוס.

לצפייה בתמונות מהאירוע לחץ כאן.

מימין לשמאל: שירה בן-אור, עודד פלר, יוכי פלר ומולי אדן

מימין לשמאל: פרופ\' רון רובין, עודד פלר ויוכי פלר


טקס סיום תוכנית דלתא לעידוד סטודנטים מהעדה האתיופית

תעודות סיום לבוגרי המחזור השלישי של תכנית דלתא לתמיכה בסטודנטים בני הקהילה האתיופית הוענקו בטקס חגיגי שהתקיים במעמד מנהלת התקשורת הארגונית וקשרי הקהילה בחברת דלתא גליל תעשיות בע"מ, הילה אפרתי-הלפר, דיקנית הסטודנטים פרופ' ג'ני קורמן,  מנכ"לית אגודת הידידים בישראל שירה בן-אור, ראש מינהל דיקאנט הסטודנטים מירב אלון, ומנהלת היחידה למצוינות אקדמית כלנית קלימר. סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אושרה יוסף פרידמן, חלקה עם האורחים את הדרך שעשתה עד שהגיעה לתפקידה הנוכחי, הבכיר ביותר שבו מכהנת בת העדה האתיופית.
תכנית דלתא, שהושקה לפני חמש שנים במטרה להעניק מלגות ומעטפת שירותים לסטודנטים מהעדה האתיופית, היא דוגמה לשיתוף פעולה ראוי בין התעשייה לאקדמיה. מעטפת השירותים במסגרת התוכנית כוללת קורסי מיומנויות למידה והעשרה, קורס רטוריקה וקורס קריירה לקראת סוף התואר.

לצפייה בתמונות מהאירוע לחץ כאן.


70 בני נוער השתתפו בתחרות בינלאומית למדע וטכנולוגיה

יותר מ-70 תלמידים מישראל וממדינות נוספות השתתפו בטקס הסיום של התחרות הבינלאומית למדע וטכנולוגיה לנוער, Haifa Teen Tech 2018. התחרות נועדה למצב את מעמדה ויתרונה של ישראל כמעצמה טכנולוגית בקרב בני נוער, תוך התייחסות לחיפה כמרכז עולמי למדע וטכנולוגיה.
התלמידים השתתפו בהאקתון שנמשך שלושה ימים, במהלכו עסקו בפתרון בעיות לצורך פיתוחים שיובילו לחיים בריאים ובטוחים יותר. שלושה מהמשתתפים הבולטים זכו במלגות ללימודים בחוג למדעי המחשב. העיתון ג'רוזלם פוסט דיווח על האירוע.


הצגה בשפת הסימנים – "שפת ההם"

יצירה שיתופית חדשה - "שפת ההם", פרי עבודתם של חברי מעבדת התיאטרון בשפת הסימנים אֶבִּיסוּ בראשותה של פרופ' ונדי סנדלר, הועלתה במשכן לאמנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט. "בהצגה החדשה בוחנים שחקני אֶבִּיסוּ מה קורה כשהשימוש בשפת אם נאסר מ'סיבות חינוכיות'. שמונה שחקנים חוזרים לבית הספר, לכיתה ולחצר. באמצעות שפה בימתית ייחודית, המשלבת שפת סימנים עם תיאטרון פיזי, הם מלמדים את עצמם ואת הצופים כמה שיעורים בסיסיים במדעי החיים, החברה והרוח, בפוליטיקה של מיעוט ורוב, ובמיומנויות של שפה", הסביר במאי ההצגה, פרופ' עתי ציטרון מהחוג לתיאטרון.


קונצרט "התזמורת הנודדת" של החוג למוסיקה

החוג למוסיקה ערך את קונצרט "התזמורת הנודדת" בהשתתפות קהל רב שהגיע למשכן לאמנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט. התזמורת, פרי שיתוף פעולה בין החוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה לבין "קיץ יידיש" בוויימאר מגרמניה, ניגנה יצירות מאת האחים רחבאני, פריד אל-אטרש, סייד דרוויש ואחרים, לצד יצירות עממיות מהעולם החסידי, שירים ביידיש ותפילות יהודיות. על העיבודים המוסיקליים והניצוח בפרויקט אחראים ג'רייס בלאן, בוגר החוג למוסיקה, ואיליה שנייבייס.



בוגר בפסגה




איקה אברבנאל
, בעלים של חברת אינטגריטיקה בע״מ ושותף בחברת עמדה, בניה וליווי הנהלות בע”מ. תא״ל במילואים, לשעבר משנה למנכ”ל בזק וחבר הנהלת טבע, סמנכ״ל למשאבי אנוש גלובלי ומנהל האינטגרציה הראשי של טבע.

בוגר תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ותואר שני במדעי המדינה במסגרת לימודי המכללה לבטחון לאומי באוניברסיטת חיפה. כיום אברבנאל לומד לתואר שלישי, ומרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה בקורס בתכנית ה MBA, בנושא אינטגרציה שלאחר מיזוגים ורכישות. ובנוסף, מממש בסטודיו שלו, תוכנית רבת שנים בתחום האומנות כצייר מקצועי.

אברבנאל שב בזיכרונו ללימודי התואר שלמד ושיתף אותנו בתובנות משמעותיות ומעוררות השראה אודות הניסיון החשוב שצבר לאורך הדרך.


כיצד אתה זוכר את חוויית הלימודים באוניברסיטת חיפה?

אוניברסיטת חיפה שונה במהותה מאוניברסיטאות אחרות בכמה מובנים:
א. האוניברסיטה אפשרה גמישות רבה מאוד בבניית תוכניות מותאמות.
ב. האוניברסיטה גילתה רגישות רבה מאוד לצרכי הסטודנטים הרבה מעבר לנהוג באוניברסיטאות אחרות בארץ.
ג. האוניברסיטה הנהיגה גישה פלורליסטית ברמה האנושית ובתוכנית, כולל שילוב של אנשים שונים, שבעיניי נראה כבר אז ייחודי.

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה באופן מיוחד במהלך לימודיך?

רוב המרצים בתוכנית לתואר שני היו מצויים, אך בלט מכולם פרופ’ שלמה ברזניץ שלימד אותנו קורס בהתנהגות במצבי לחץ. זהו קורס אקדמי מבוסס מחקר מחד, אך עם זיקה וקשר לתהליכים אקטואליים מאידך. פרופ׳ ברזניץ זכור לי כמרצה מרתק, שהתייחס בשיעוריו לקבוצת הסטודנטים כאילו הוא מרצה בפעם הראשונה. כולנו היינו שבויים בקסמיו ולא העזנו להחמיץ ולו שיעור אחד. בעיניי הוא דוגמה למרצה ששמו הולך לפניו, אך בצניעותו הרבה הקדיש לכל אחד מהסטודנטים יחס אישי באופן שריגש אותנו ולכן אחרי כ״כ הרבה שנים הוא עדיין זכור לטובה.

כיצד אתה מרגיש שהתואר סייע לך בתחום עיסוקך כיום?

פרקים מסויימים בתואר השני היו מעשיים וככאלה אפשרו לי לאחר מכן להבין ואף לעשות בהם שימוש כארגז כלים רלוונטי- למשל, חקר ביצועים, סטטיסטיקה וקורסים בניהול.
אחרים היו תיאורטיים יותר, חלקם מעניינים יותר וחלקם לא מעניינים כלל- ואלה כנראה שלא תרמו במיוחד אלא אולי בעקיפין.

מה היית ממליץ למי שמתלבט האם ללמוד תואר בתחומים האלו?

תואר שני כיום הוא כמעט תנאי הכרחי, לכן אין פה סימני שאלה. והיה והדבר ניתן, הייתי ממליץ לסטודנטים לבנות תוכנית קורסים הקרובים ככל שניתן לתחומים המעשיים, בוודאי מתוך קורסי הבחירה.

באיזו מידה אתה רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בסיוע ובקידום האוניברסיטה?

לפי דעתי לא הכל תלוי בתמורה. כדי שהאוניברסיטה המיוחדת הזו תוכל להצליח ולהמשיך לנהוג כפי שאני זוכר, חשוב מאוד שבוגריה יהיו מעורבים. כמובן מידת המעורבות ותחומי המעורבות תלויים גם באופן שבו האוניברסיטה תאתר תחומי ענין ויכולת, על מנת שתהיה התאמת ציפיות הדדית- אז יש לזה סיכוי להצליח. אחרת אלה הם סתם מילים ללא תכלית וללא מעשה.

מילה לסיום?

לא להפסיק לעשות, לחלום ולממש! אינני מתכוון לקלישאות וסיסמאות.
המחקר שאני עוסק בו כיום, מרתק אותי לא פחות מהלימודים הכ״כ אינטנסיביים שלמדתי באוניברסיטה. אני נמצא בפרק ג' של הקריירה שלי אחרי הפרק הצבאי, הפרק העסקי וכיום תמהיל עיסוקים שלי מגוון אך אינטנסיבי ותובעני לא פחות מעיסוקיי הקודמים.



מפגשים מהסוג האקדמי