חברות וחברים יקרים,

בפרוס האביב שלוחות ברכות חמות לחברים החדשים שהצטרפו לאגודה לאחרונה - ברוכים הבאים!
כפי שבוודאי שמתם לב, בחודשים האחרונים החלה האגודה בהפצת איגרת חודשית ובה הזמנות לאירועים ולפעילויות תרבות ומדע בקמפוס, במטרה להגדיל את החשיפה ולקרב את חברי הקהילה אל הנעשה באוניברסיטה. אתם מוזמנים כמובן לקחת חלק בפעילויות.
הפיתוח המואץ של אוניברסיטת חיפה נמשך במרץ, ורק לאחרונה נחתם הסכם לשיתוף פעולה בתחומי ביו-רפואה ובריאות דיגיטלית עם 'יוזמה לאומית' של אראל מרגלית. חדשות טובות נוספות הן זכייתה של פרופ' דבורה ברנשטיין בפרס ישראל בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, והארכת כהונתו של הרקטור פרופ' גוסטבו מש בקדנציה נוספת.

בגיליון זה תמצאו דיווח על כמה מהמחקרים המרתקים ופורצי-הדרך שמתקיימים באוניברסיטה: גילוי שהקרנות לחולות סרטן השד מגבירות את הסיכון למחלות לב, טיפול יעיל בטראומות מהילדות באמצעות תא לחץ, טכנולוגיה מודרנית שמסייעת להנגיש טקסטים יהודיים קדומים, תובנות חדשות על חורים שחורים ואפילו משקפיים חכמים שמזהים עצמים ומספקים עליהם מידע.

בהזדמנות זו נאחל לכולכם חג פסח שמח והמשך עשייה ופריחה.



פתיחה



העיקר הבריאות

הסכם לשיתוף פעולה עם 'יוזמה לאומית' בביו-רפואה ובריאות דיגיטלית

התוכנית להפיכת אוניברסיטת חיפה למולטיברסיטה הראשונה בישראל ממשיכה לקרום עור וגידים. האוניברסיטה חתמה לאחרונה על מזכר הבנות עם 'יוזמה לאומית' בראשות אראל מרגלית בתחומים של ביו-רפואה ובריאות דיגיטלית, בטקס חגיגי שהתקיים בבניין דילן טאובר בקמפוס העיר. במסגרת ההסכם תתקיים מדיניות של 'דלת פתוחה' בין האוניברסיטה ל'יוזמה לאומית' לשיתוף ידע, פעילות מחקרית משותפת, הקמת חממות טכנולוגיות ועוד. "משמעותה של הקמת המולטיברסיטה היא פריצת גבולות פיזיים ודיסציפלינריים בין האקדמיה לבין התעשייה,המחקר וההיי-טק", נאמר בטקס, "שיתוף הפעולה  יסייע להפוך את העיר חיפה ואת אוניברסיטת חיפה למובילות ארציות בתחומי הבריאות הדיגיטלית".



תרומה ייחודית

פרופ' דבורה ברנשטיין מאוניברסיטת חיפה היא כלת פרס ישראל לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

פרופ' דבורה ברנשטיין מאוניברסיטת חיפה היא כלת פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה לשנת תשע"ט. "מחקרה מצטיין בהכוונת הזרקור לשולי החברה באופן שמאפשר תרומה ייחודית להבנת היחסים בין המרכז לפריפריה וההיסטוריה החברתית של חיי היום יום", כך נכתב בנימוקי ועדת הפרס. בהמשך הדברים נאמר, כי "ברנשטיין הובילה שינויים משמעותיים בפרדיגמות סוציולוגיות-אנתרופולוגיות בחקר החברה הישראלית, מתוך הסתכלות רב תחומית החובקת היסטוריה, אנתרופולוגיה, משפט וחברה. מחקריה פרצו דרך אודות נשים ומגדר, שוליות חברתית, יחסי עבודה, משפט וחברה, מתקופת המנדט ועד היום". בראש ועדת הפרס עמד פרופ' הרווי גולדברג. יישר כח!

 


קדנציה נוספת

סנאט האוניברסיטה האריך את כהונת הרקטור פרופ' גוסטבו מש

סנאט האוניברסיטה האריך את כהונתו של פרופ' גוסטבו מש כרקטור האוניברסיטה לקדנציה נוספת. מש הודה לסנאט ואמר: "אני מודה על האמון שאתם נותנים בי. כפי שהתחייבתי עם בחירתי לתפקיד לפני שלוש שנים, מטרתי המרכזית היא המשך חיזוק המצוינות האקדמית והמחקרית של אוניברסיטת חיפה". בהמשך אמר מש: "עומדים בפנינו אתגרים רבים להשלמתה של מהפיכת המולטיברסיטה, ובהם האיחוד עם מכללת אורט בראודה, הקמת בית הספר למדעי הנתונים בקמפוס העיר, הקמת מגדל התגליות בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם, המשך הגידול ברישום הסטודנטים ואתגרים רבים נוספים".



חדשות בפסגה



מהים לעמק הסיליקון

תוצרי המחקר במדעי הים הוצגו בפני משקיעים ישראליים בעמק הסיליקון

הרצאה ודו-שיח על התובנות שנובעות מהמחקר בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, והאופן שבו הן מובילות לפתרונות לאתגרים עולמיים בתחומים כמו חקלאות ימית, אקולוגיה וסביבה, הוצגו באירוע של משקיעים ישראליים מעמק הסיליקון (J. Angels). את האירוע הובילו סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' דן צ'רנוב, ובוגר האוניברסיטה אמיר פיינטוך, לשעבר מנהל בכיר באינטל העולמית וסגן נשיא בכיר בחברה. פרופ' צ'רנוב השתתף למחרת גם באירוע ב-JCC – Palo Alto.  



טיפול מסוכן

הקרנות לחולות בסרטן השד מגדילות את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם

חולות בסרטן השד שעברו הקרנות ללא כימותרפיה נמצאות בסיכון גבוה פי שלושה לפתח מחלת לב וכלי דם, לעומת נשים שהחלימו מהמחלה ולא טופלו בהקרנות או בכימותרפיה - כך עולה ממחקר חדש שערכה פרופ' ליטל קינן בוקר יחד עם הדוקטורנטית רולא חמוד מבית הספר לבריאות הציבור. עוד עולה ממצאי המחקר, כי אחת מכל שלוש נשים שחלתה בסרטן צפויה לחלות במחלה קרדיווסקולרית, אפילו אם לא טופלה באמצעות הקרנות.
ממצאי המחקר פורסמו באתר 'הארץ'>> 


לחץ נגד טראומה

טיפול בתא לחץ מסייע בהתמודדות עם טראומה בילדות

ממצאי מחקר חדש שנערך בשיתוף עם ראש מרכז המחקר לחקר הטיפול באמנויות ע"ש אמילי סגול, פרופ' רחל לב-ויזל, מראים כי טיפול בתא לחץ מוביל לכך שזיכרונות מודחקים יוצרים סדר חדש בטראומה של מטופלות. "הטיפול בפוסט-טראומה באמצעות תא לחץ הוא יעיל מאוד, משנה חיים ממש", אומרת פרופ' לב-ויזל ומוסיפה כי בכוחו של הטיפול לסיים את הסבל מהטראומה. ממצאי המחקר הוצגו בהרחבה במהדורה המרכזית בשידורי קשת 12 >> 


בשר מזיק לכבד

דיאטה עתירת חלבון מן החי מגבירה את הסיכון למחלת כבד שומני

מחקר בינלאומי חדש מצא קשר בין דיאטות עתירות חלבונים מן החי לבין מחלת כבד שומני. לדברי ראש המגמה לתזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור, פרופ' שירה זלבר-שגיא, "יש להפחית בצריכה של בשר מעובד, משום שהוא עלול לגרום לדלקתיות ולעודד עמידות לאינסולין - שני גורמים שתורמים להתפתחות של מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי. 
"כולי תקווה שמחקרים מסוג זה יובילו את הציבור לצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלהם ולדבוק בדיאטה ים תיכונית", אומרת פרופ' זלבר-שגיא.


תיקון סופרים

טכנולוגיה מודרנית מסייעת בפיתוח אלגוריתם שימיר טקסטים יהודים קדומים לקבצי טקסט נגישים

פרויקט 'תיקון סופרים', להנגשה טקסטואלית של כתבי יד עבריים הושק במעבדה של ד"ר משה לביא מהחוג לתולדות ישראל. הפרויקט הוא חלק ממהפכת מדעי הרוח הדיגיטליים, והוא משלב אלגוריתם לקריאת טקסטים עתיקים של כתבי יד של מדרש תנחומא, שמבוסס על למידה עמוקה.

 

הואיל ומדובר באלגוריתם 'צעיר' שעדיין נמצא בתהליך למידה, הפרויקט פונה לציבור הרחב כדי שייכנס לאתר ויעזור לתקן טעיות שביצע המחשב. בסופו של התהליך יצליחו המחשב והציבור הרחב להפוך את מאות הטקסטים היהודים הקדומים לקבצי טקסט נגישים, והדבר יאפשר לחוקרים להחיל עליהם כלים מתחום ה-BIG DATA כדי לחקור את הטקסטים לעומק.

רוצים לקחת חלק בפרויקט? היכנסו לאתר 'תיקון סופרים' והתחילו לתקן


הפסקה פעילה

הפוגה בפעילות בבית-הספר חיוניות לריענון הקשב  והריכוז של התלמידים

ילדים במערכת החינוך זקוקים להפסקות במהלך היום כדי לרענן את הקשב והריכוז שלהם – כך עולה מראיון שנערך עם פרופ' עפרה מייזלס מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם באתר YNET, במסגרת כתבה שעסקה ביעילות ההפסקות בבתי ספר יסודיים. "מערכת החינוך בכל העולם הפכה לעיונית מאוד, והדבר בולט בישראל במיוחד", אמרה פרופ' מייזלס בראיון והוסיפה: "אסור לשכוח שתלמידים הם בני אדם, לא מוחות צפים, ושיש להם גם גוף ורגשות. להושיב ילדים, גם מבוגרים, לאורך שעות ארוכות בלי לאפשר להם לנוע, זו טעות חמורה. היחס לגוף האדם כמכלול הוא קריטי". לדברי מייזלס, הקשב שנדרש לצורך תשומת לב וריכוז הוא משאב שמתכלה מהר, ויש לרענן ולחדש אותו באמצעות הפסקה שבה מבצעים פעילות אחרת כלשהי. 



דיסקה לא שטוחה

תובנות חדשות על חורים שחורים פעילים
מחקר חדש שהוביל ראש המרכז לפיזיקה תיאורטית ואסטרופיזיקה באוניברסיטת חיפה, פרופ' דורון שלוש, מיפה לראשונה אזורים קרובים ביותר לחורים שחורים ומצא כי דיסקת הספיחה שסביב חורים שחורים פעילים אינה שטוחה כפי שסברו עד כה, ואף נובעים ממנה ענני גז הנישאים לגובה רב. "המחקר אודות קצב הגדילה של חורים שחורים והחומר שנמצא בסביבתם הקרובה מסייע לנו בהבנת היווצרות היקום והתרחבותו", מסביר פרופ' שלוש ומוסיף כי "המחקר גם שופך אור על האבולוציה של גלקסיות, ובהן גלקסיית שביל החלל שבה אנו חיים". לדברי שלוש, "אחת הדרכים להבין את קצב הגדילה של חורים שחורים היא לנתח את מבנה דיסקת הספיחה שסביבם״. ידיעה על המחקר פורסמה באתר YNET



רואים כפול

משקפיים חכמים מזהים חפצים ומציגים מידע

העתיד כבר כאן: משקפיים חכמים חדשים, שמזהים באופן אוטונומי עצמים, שהאדם המרכיב אותם מביט בהם, ומציגים טקסט אודות החפץ, הוצגו בתוכנית 'שש עם עודד בן עמי' ששודרה בערוץ קשת 12. את המשקפיים החכמים פיתח והציג בתוכנית פרופ' צבי קופליק מהחוג למערכות ידע. 



נפגשנו, התרגשנו



אוסלו: הצגה ורב-שיח עם ד"ר יאיר הירשפלד, בהנחיית נועם סמל

באירוע חגיגי שארגנה אגודת ידידי אוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם תיאטרון בית ליסין, הועלתה ההצגה המצליחה "אוסלו" ולאחריה התקיים רב-שיח מרתק בנושא הסכם אוסלו. האירוע הוקדש לגיוס מלגות ולסטודנטים.
נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, הנחה את רב-השיח, בו השתתפו נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, ד"ר יאיר הירשפלד, אמריטוס של החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ולימודי האסלאם ואחד מאדריכלי הסכם אוסלו, ובמאי ההצגה, אילן רונן. 

 

מימין לשמאל: לימור גולדשטיין, ד"ר יאיר הירשפלד, נועם סמל, פרופ' רון רובין, אילן רונן


כינוס חברי האסיפה הכללית של אגודת הידידים

גליה אלבין, נשיאת אגודת הידידים כינסה את חברי האסיפה הכללית, לישיבת עבודה במתחם החדש של WeWork בחיפה.

 


אירוח חברי מועדון רוטרי קיסריה בקמפוס

אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה אירחה את חברי מועדון רוטרי קיסריה - קשת של מעגלים ביום מרתק שנסב סביב מחקרים פורצי-דרך של חוקרים בתחום המוח באוניברסיטת חיפה.

מנכ"לית אגודת הידידים, שירה בן-אור, עדכנה את האורחים בהתפתחויות האחרונות באוניברסיטה, ונבחנו ערוצים לשיתופי פעולה חדשים עם המועדון, שנוסד לפני כשנתיים. בין היתר נדונו אפשרויות לקיום אירועים משותפים וגיוס מלגות.

חברי המועדון נהנו מסיור במעבדות חוג סגול לנוירוביולוגיה וממגוון הרצאות של מיטב החוקרים בקמפוס. הנשיאה והמייסדת של המועדון, גב' אריאלה סגל, סיכמה את הביקור במילים 'תחילתה של שותפות מופלאה'.


התערוכה 'ניצולי השואה האחרונים בשוויץ' נפתחה במוזיאון הכט

שגריר שווייץ בישראל, ז'אן-דניאל רוש, השתתף בפתיחת התערוכה "ניצולי השואה האחרונים בשוויץ" במוזיאון הכט, שמספרת את סיפוריהם של 14 ניצולי שואה שמצאו מקלט בשוויץ בתקופת השואה ואחריה. התערוכה הובאה ארצה על ידי המרכז הבינלאומי לחקר השואה והוראתה ע"ש ויס-לבנת.

באירוע הפתיחה השתתפו גם נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין, סגן ראש עיריית חיפה הרב דב חיון, וד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה דורון לבנת, שמרכז ויס-לבנת הוקם בזכות תרומתו הנדיבה.

ההרצאה המרכזית של הערב ניתנה על ידי הפסיכולוגית והסופרת בת הדור השני ציפי גון גרוס, שסיפרה על ילדותה בצל אימה ניצולת השואה. התערוכה תוצג במוזיאון הכט עד נובמבר 2019.

 

מימין לשמאל: הנוכחים בתמונה מימין לשמאל: הרב דב חיון, סגן ראש עיריית חיפה, השגריר השוויצרי ז'אן-דניאל רוש, דורון לבנת ד"ר לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה, גב' אגנס הירשי, ניצולת שואה, גב' מריאן לבנת, פרופסור רון רובין נשיא אוניברסיטת חיפה


ראש לנשרים

ראש העירייה הנבחר של נשר, רועי לוי, נפגש עם נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין. לוי הוא בוגר תואר ראשון ושני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. 



פורצות דרך



כלכליסט:

פרופ' אופירה אילון, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה

Ynet (מדור חוקרים פרטיים):

פרופ' שרית לריש, ראש המעבדה לחקר מוות תאי וסרטן בחוג לביולוגיה

הארץ (מדור מכת בכורות):

רחמה חמזה, בת 24 * אמנית רב תחומית * גרה בביר אל מכסור * בוגרת תואר ראשון באמנות

"בשנת 2018, בעוד שישראל טובעת בזבל, הקדיש המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת רק 100 מיליון שקל. האבסורד הגדול יותר הוא שהכסף הזה נלקח מקרן שהצטברו בה 4 מיליארד שקל, אשר צוברת כספים כ-35 שנה ושנועדה לטיפול בפסולת ובסביבה" (התמונה צולמה בעת קבלת פרס לנדאו למדעים בחקר הקיימות. צילום: יוסי אילון)

לנצח את הסרטן ב"אמנות": "לאחר שלוש שנים של עבודה קשה, תסכולים ודמעות התברר שהצלחתי ואכן גיליתי חלבון שפוגע בתאים סרטניים, שאותו כיניתי - ארטס (ARTS) ובתרגום - אמנויות. אנו כעת בשלבי פיתוח של מולקולות דמויות-ארטס לתרופות אנטי-סרטניות חדשניות" (צילום: אילנית תורג'מן- זלצגנדלר)

"פרחים הם אברי המין של הצמח וארוטיים מאוד. זה גרם לי להבין ולחשוב על זה שגוף, עירום ומין הם דברים טבעיים. חשוב לי לדבר על זה כאשה ערבייה" (צילום: גיא נחום-לוי)

 

* למעבר לכתבות יש ללחוץ על התמונות



בוגר בפסגה



הכירו את: מירית כהן, סמנכ"ל תקשורת תאגידית של החברות הבנות של בזק - yes, פלאפון ובזק בינלאומי

בוגרת תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בתקשורת באוניברסיטת חיפה, כתבה תזה בנושא הסיקור התקשרותי של עימותי הבחירות בישראל.

בעברה כיהנה כדוברת קבוצת שטראוס על כלל 26 מותגיה והחברות הבנות שלה, כדוברת ישראל באו"ם בניו יורק מטעם משרד החוץ.  בוגרת יחידת דובר צה"ל.

כיצד את זוכרת את חוויית הלימודים באוניברסיטת חיפה?

ביליתי באוניברסיטה חמש שנים מדהימות, רצופות חוויות וזיכרונות טובים. קיבלתי כלים תיאורטיים ופרקטיים על עולם התקשורת, ביליתי ימים שלמים בנבכי הספרייה המרתקת, מדפדפת בדפי ההיסטוריה ולומדת מחקרים אודות עימותי בחירות בארץ ובעולם. הלימודים אופיינו תמיד באווירה נעימה ושלווה, על רקע נוף יוצא דופן שנשקף מהאוניברסיטה. זכיתי לפגוש מרצים מרתקים, שהביאו עימם ניסיון מחקרי רב בתחום. 

האם זכור לך מרצה שעורר בך השראה מיוחדת?

היו לא מעט מרצים מעולים שליוו אותי במהלך הלימודים, אבל שניים מהם הותירו בי חותם של ממש ואף סייעו לי לגבש החלטה לשלב לימודים אקדמאיים לצד פרקטיקה בתחום.

הראשון הוא פרופ' גבי וימן, שבזכותו הגעתי ללימודי תקשורת באוניברסיטת חיפה. 500 תלמידים בכיתה אחת היו שבויים בקסמיו של וימן, בהרצאותיו המרתקות, בדוגמאות שהביא מהחיים ובמחקרים שהציג. שמו הולך לפניו, ולא בכדי.

לשמחתי זכיתי במשך מספר שנים להיות מתרגלת של קורסי החובה שלו, והוא גם הנחה אותי בעבודה לתואר שני, יחד עם המרצה השני שזכור לי במיוחד - פרופ' יריב צפתי. פרופ' צפתי לא ויתר לי, הקנה לי כלים ומתודות שסייעו בכתיבת התיזה והפך את העבודה לכזו שזכתה לציון מצוין.

פרופ' צפתי קרא כל מילה שכתבתי בשקיקה ובסבלנות, השקיע בכל טבלה, ניתוח נתונים ומחקרי השוואה מהעולם שהופיעו בעבודה, ועשה את הכל בצניעות אופיינית, קולגיאליות וחברות. המשכתי לעבוד לצידו במשך שנים כמרצה מן החוץ בלימודי תואר שני בתקשורת.

כיצד התואר מסייע לך בתחום עיסוקך כיום?

הלימודים התיאורטיים והכלים שקיבלתי בקורסים שלמדתי מלווים אותי בפרקטיקה היומיומית שלי. החל ממפת התקשורת בישראל, קשרי הון- שלטון, תיאוריות בסיסיות, מיומנויות הדיון, מה הופך ידיעה לאייטם חדשותי ותובנות מחקריות רבות אחרות.

מה היית ממליצה למי שמתלבט אם ללמוד תואר בתחום התקשורת?

אני ממליצה בכל לב מלא ללמוד תקשורת – לתואר ראשון, שני ואפילו דוקטורט. זה תחום שמעשיר את העולם האישי בצורה יוצאת דופן. אולי גם אני אגיע לזה ביום מן הימים.

באיזו מידה את רואה חשיבות במעורבות של בוגרים בסיוע ובקידום האוניברסיטה?

אני באופן אישי שמחה תמיד לשתף פעולה בכל פעם שאני נקראת לדגל. כשהחוג לתקשורת פונה אלי - והוא עושה זאת לא מעט, אני רואה בזאת שליחות אישית וגם הנאה גדולה. אני מאמינה שיש לחזק עוד את ארגון הבוגרים של האוניברסיטה, וללמוד בהיבט הזה מהאוניברסיטאות הגדולות בעולם.



אירועים קרובים